איך נתחזק?

 

איך נתחזק?

 

במאה שנים שעברו התרחשו שתי מלחמות עולם באירופה בעיקר.האנשים חשו ברעב, ראו את המוות מול עיניהם. בשנות ה-60 ועוד תכף אחרי המלחמות  האנשים רצו להתחזק ולחזק את בני ביתם. נוצרה תופעה שהאנשים דואגים לאכול טוב, הרבה, לא לרזות, להאכיל את ילדיהם עוד ועוד כדי להתחזק. נוצר המיתוס הפרסומי שיש סכנה מחוסר מספיק מזון בעולם( בעקבות בעיקר מן העולם השליש המתרבה הרבה).  כפתרון הומצאה תעשיית המזון שמקורה במזונות טבעיים וסופה באריזות של מוצרים משונים עם תוספות טעם וריח ועוד כימיקלים כדי ליצור מוצרים שעומדים על המדף, מוצרים יפים יותר, גדולים יותר, ירוקים או אדומים יותר, "נקיים יותר"- תעשיית המזון מתחרה במזון הטבעי, בחוצפה וסילוף האמת.

במקביל התפתחה תעשיית מזון טבעי, שסובל מאותן הבעיות של התעשיה ועוד חידוש :"תוספות מזון"

הכל בלווי פרסום ענייני כדי להתחזק . בעוד שחברות גדולות מתעשרות  בגדול ממכירת כדורי מזון, המכילים עקבות אבקות מזון במחירי עתק ובפרסום  אלים.

היום  זה כבר נחלת הכל- תוספות מזון בכל בית ומזונות תעשייה בהקפאה או אריזות חטיפים לילדים. נוצרה תרבות של זלילה- מתוך טענה לטובת העולם כאילו- להביא שפע שלא יחסר.

דברים שלא ידעתי או ראיתי, ילדי קצת ראו אך נכדי חיים בהם.

 

חברים יקרים כל זה לרעתו של האדם בגדול.

תרבות הזלילה והשפע מביאות למחלות קשות והדברים ידועים.

כל הטיעונים שהזכרתי הם כזב. תוצרת של פרסום יקר המכניס כפול כפליים. במאה הו נוצר פרסום קרוב לשטיפת מח. בגלל אלימות הפרסום, האנשים מקבלים אותו כאילו זה הסמכתא ממישהו, ולא מודעים על הסכנות החשופים להם הם ובניהם. 

 

הדרך היחידה כדי להתחזק היא לתת לעצמנו לתפקד על פי חכמתו שטמן בנו ע"י אכילה מעטה ובסיסית וטבעית.  האכילה הבסיסית צריכה לבוא במקביל לניקוי מתמיד של הגוף והנפש מן הפסולת המצטברת.

ככל שהמנגנון נקי יותר מפסולת יכול לתפקד טוב יותר.  אם אתה חפץ להימנע ממחלות קשות, אחד התכתיב: נקיון פנימי ע"י אכילת ירקות, אכילה מעטה והרבה תנועה. חיים עם עניין וריחוק מן השעמום.

 

רק לשמוח יש

ארנה

בריאות ושמחה

 

המפתח להבנת הקשר בין השנים נמצא בחידוש של הרפואה הסינית – והרעיון קיים במקורות שלנו שלאיברים הגשמיים בגופנו יש הבט רוחני. נאמר בפרוש "שמחה בלב", "מוסר כליות". אכן יש מעמד רוחני לאברים שלנו ובריאותם מטיבה לתחושותיהם וההפך.

למשל מקור הרגזן הוא בכבד. אין זה אופי אלא מצריך טיפול בכבד.  התלבטות זו מחלה של כיס המרה ולא אופי. אפשר להשתפר.

אלא בגלל שהאנשים הכירו את עצמם כך, וגם אף אחד לא אמר להם אחרת, התרגלו לחיות עם תכונות שליליות אלה. אדם שיכול לשפר את מהירות קבלת החלטותיו זו מהפכה, אך לא ברור שכל אחד רוצה  בשנוי.

אלא אם סובלים בעבר למידה הנסבלת.

כך יוצא שאנשים דואגים לא להתאשפז, לא לסבול יותר מדי וזאת הגדרת הבריאות שלהם. ז.א המרחק בין האשפוזים  או הבכורים אצל המרפאה קובע את הבריאות.

אך אפשר לדבר על משהו אחר לגמרי.

דואגים לבריאות. פרוש הדבר לשפר את מצב הגשמי של האברים על מנת להרגיש שמח, לקבל שקול דעת בריא, יכולת הבחנה בין הטוב לרע, יכולת עזרה לזולת, לא לעמוד בדם רעך וכו'

צר לי לומר אך האנשים חיים כמו בעלי החיים- הכוונה פועלים לפי היצרים שלהם וזה העיקר. = טעים לי, טוב לי, כיף לי וכו. רמה זו של חיות היא שווה לחייתיות כאשר בעלי החיים ברמה קצת יותר גבוהה כי היצרים שלהם קובעים את תנאי ההישרדות בטבע ואין להם יצר רע. לעומתם האדם כאשר חי על פי היצרים שלו עובד אך ורק על פי יצר הרע. כמובן שגם צורת החשיבה המתוחכמת אצל האדם עובדת  על פי יצר הרע באופן מוחלט.

יוצא שכל תולדות האדם המערבי לפחות הם תולדות יצר הרע שלו. תרבויות אחרות הכרתי מעט אך איני די מומחית.

החל מן המלחמות ועד עולם התיאולוגיה והפילוסופיה, הטכנולוגיה, התפתחות המדע והרפואה כולם עובדים את יצר הרע של האדם, מסרסים את המציאות, מרמים את הצבור, מסלפים את העובדות, מביאים את האנשים לחולי קשה שאין ממנו ישע וזורקים אותם לפח.

לפני הרבה שנים רציתי לפתוח במשפט בינלאומי לרפואה הרגילה על הריגתה של האנשים בדם קר, אך לא מצאתי לי כוחות למבצע כה גדול והסתפקתי בלעשות טוב למי שמחפש את הטוב.

דרך הגב זה לא שייך אישית לבחירה הפרטית. פשוט המערכת היא מושחתת ללא תיקון וללא מודעות. יש רופאים פרטיים שבאמת רוצים לעזור או שופטים טובים שרוצים להביא אמת אך המערכת לא נותנת להם ולהם אין מודעות לאפשרות אחרת. האנשים לא מודעים שאפשר לבחור בטוב, כמו שכתוב ובחרת בטוב ובחרת בחיים. כי הרב מכריע. האדם רואה עצמו כחיה חברתית והולך על פי הרב בלי בקורת. למרות שכתוב:"אל תלך על פי הרב להרע". בכל הרבדים בחברה האנושית, כולל היהודית הרב מכריע אפילו להרע, בלי בקורת. יש כמה יוצאי דופן שבאים להעיר את החברה עם הצלחות מסוימות: הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל, הרב חנן פורת זצ"ל ועוד.

אגע קצת  בצד החיובי של המאמר:

יש ללמוד באופן מפורש- 1) מי אני, מה רגישויותיי מגיל שנה כבר, מה תכונותיי החיוביות ומה השליליות

2) איך אני מטיב לחולשותיי, באמצעים פשוטים כמו אכילה, שתייה, שינה, יציבה ,תנועה, עבודה וכו

3) אילו אמצעים הכין הקב"ה בעולמו המופלא בשבילי כדי לשמור על בריאותי ולעבדו בשמחה.

זה הכל.  זה פשוט ולא מסובך. קל להגיע לזה ואשמח לעזור לכל מי שחפץ בכך.

כוח הרצון שיש לאדם מיוחד ואינו קיים בבריות אחרות. אפשר לנצלו כדי להגיע לבריאות ושמחה בגדול תוך ידיעה פשוטה של עקרונות שמניתי לעיל.

דרך הגב שנוי זה לחיים בריאים אפשר לעשות בכל גיל אפילו  70 או 80, אפילו בהריון מוקדם או מתקדם.

יש לזכור שהדרך לתשובה לה' על פי הרב קוק היא דרך התשובה הגשמית קודם . הרבה לומדים מה שכתוב אך אינם יודעים איך להגיע לכך , אף אין מי מדריך לכיוון.

לפי הסילוף המערבי הכוח והעיקר נמצא בעולם הרוחני והכול נקבע על פי זה. (אפלטון והאידיאות שלו) אך על פי התורה ,ברוך שמו ,הכל נקבע בארץ (המונאדות של לייבניץ או על פי הרמב"ם להבדיל), ותפקידנו הוא לקדש את החול. רק בגלל הגלות הארוכה והארורה האנשים שכחו לעבוד את החול, את האדמה, לשאוב כוחות מאויר וקרקע ארץ הקודש.

 

כאן בסביבונו חברים, יש אוצר בשבילכם . אוצר ממש. תנשקו את האדמה, תלעסו קצת מעלי הצומחים עליה, בר, תטעמו את החול ואת העבודה. תגלו עולם גדוש של שמחה  המביא ספוק לאדם שיודע לברך.

תשכחו לרגע מעולם האסטניסטי המערבי ,הסטרילי, ותגלו את הבריות האינסופיות הממלאים עולם ללא ריסוס, תתחסנו לעולם הטבע תהפכו להיות חלק ממנו והעיקר לברך על גודל הבריאה וחוכמתה.

חוכמתו של האדם המערבי מאוד מצומצמת והפכה את האדם אפילו פחות מערכה של הנמלה.

יש רבותי, יש חיים של שמחה, של אושר על פי התורה לא על פי בית הספר, אין להם שם מה ללמד.

בית הספר הגדול הוא בטבע, שם תגלו כל מה שכתוב בגמרה, כי חכמנו היו אנשי עבודה, לא מנותקים מעולם הטבע ויחד עם העבודה למדו תורה בברכה.   

 

ישועה באה לעולם, חברים, רק תבטחו בה' יתברך כי א) חכמתו גדולה משלנו ב) יש השגחה פרטית לכל מי שבוטח בו, גם מי שלא בוטח בו.  אפשר לבטוח בו על מה שנעלם משכלנו ויותר מזה. ...........אפשר ללמוד עוד......ממנו ישירות רק לבקש צריך...........והוא מוכן ללמד כל מה ששואלים.......אך צריך קצת ללמוד איך לגשת , איך לשאול ואיך לקבל. ושוב ...........זה לא בשמיים זה רף שאפשר להגיע אליו בשמחה.  שוב אשמח לסייע בכל מי שמתעניין. אין כאן סודות. הכל גלוי וחשוף לפנינו, רק לימדו את

האנשים להיות אוורים וחרשים למעשי יה'.

 זה איסור גמור. ממנו צריך להתפטר בגדול ואז............תגלו עולם עצום, שמח, גדול, חכם

כולם לה' יתברך!  הוא בראנו, הוא מלמדנו, הוא שמחתנו!

בשמחה על קצי המזלג

ארנה

  

 

מציאות התינוק דבר מופלא ביותר

ב"ה
 מציאות התינוק דבר מופלא ביותר

לחודשיים הראשונות לחייו, מציאות התינוק בבית היא פלאית.
הרי הוא הופיע יש מאין כביכול, תהליך הלידה פלא בעצמו, שאפילו האשה בעצמה אין יכולת להפנים ולהבין.
אשה עומדת מול הפלא הגדול בהכנעה גמורה מול גודל ההפתעה, כולה התפעלות  מעצמת העשיה- מעשה בראשית ממש לעיננו.
אילו היינו יישרים, טובים, פשוטים בזמן הפלא הגדול הזה היינו עוסקים בתשובה מיד והיינו משתחווים כפשוטו.
שהרי בזמן הלידה נחשפת  לפנינו יד ה' בפעולה.
אין מה לומר אין מה להבין.
רק האמא אמורה לחוש מעומק ליבה איך לטפל בוולד.
אך האם המתוחכמת שאינה מרשה לעומק ליבה להתגלות נשארת מתוסבכת ואינה יודעת מה לעשות, וזקוקה לעיצות ויועצות והדרכות.
כמו בעל חי שבזמן הלידה האם היולדת יודעת בלי להתבלבל מה לעשות. יש מעט מקרים יוצאי דופן שהאם לא רוצה להניק או  מתנכרת מהולד. הקשר של אם וילדה הוא אחד, קשר זהות גמור, של דם ובשר אחד.
הדברים נאמרים כדי לעודד את הקשר הטבעי לעורר אצל הבנות, ולתת לתחושות לעבד.
לכל אם יש ולד אחר ושונה ומתאים לה. אין מקום לעיצות. האם צריכה לחפש מתוך הפנימיות  את ההתנהגות הטבעית הנובעת ממנה ומיועדת לרגע גדול זה. כל מאמץ שכלתני, לזכור מה עושים או מה אמרו לה, או לחקות מה ראתה, .............כל זה מפריע לטבעיות לזרום.
כל תרבות האנוש עומדת כעת מולה להפריע. כעת היא צריכה להמסר לידי ה' , במושגים אחרים לטבע שיעשה הדבר הנכון. כל התערבות יזומה שלה תפריע.
מצב זה שאדם נתון בידי השכינה  קורה מעט בחיינו, וזה רגע יקר ביותר שיש לייקר
יש להתכונן לרגע מיוחד זה בבטול עצמי למען ההשגחה תיעשה מעליה את הנכון.
לפעמים יש במהלך החיים רגעים שאדם מגיע לאפס. אין הוא יודע מה לעשות. הוא אבוד, או מאופס. רגע זה הוא עולמי. עליו להתמסר לבוראו שידריך אותו גוף ונפש ויראה את ההצלה לפני עיניו ממש.
צריך להתחנך למציאות זו שיש רגעים שמרגישים את התערבות האלוקית ממש בחיינו לשמחתנו. צריך לדעת לקבל זאת לשמוח ולברך.
בשמחה
ארנה

ונהפוך הוא...............

ארנה קובוס-מטפלת ברפואה טבעית-

בית מרפא בבית חגלה על פני יריחו,כתובת דואר עפרה- הר אפרים 18 - 90627

פקס, 02/9409038 ,052/8699300,

, www.jewishjericho.org.il ,ernajericho@gmail.com

 

 

ונהפוך הוא..............

 

הכוונה לעשות ההפוך מן ההרגל. אם כל השנה אתה אוכל ושותה בתבונה בפורים תשתה יין יותר מן הרגיל! אם כל השנה אתה שומר על עצמך בפורים קצת תשתגע! אבל אם כל השנה  אתה פוגע בעצמך מבחינת אכילה ושתייה אולי בפורים תתייצב!

הקריאה היא להשתגע, אבל תמיד קוראים לך לצאת מן המסגרת בזכות השבת, או בזכות היום הולדת, או בזכות  אין סוף הזדמנויות שיש מדי יום! כאילו צריך קריאה כדי לצאת מן הרגיל! הרי זה הרגיל. אנשים משתוללים בזלילה או בשתיית זבל למיניהם (העולים יקר). הקריאה לדאוג לבריאותך אמורה לבוא מאליה מעצמו. אך האנשים שבשו את תחושותיהם עד כדי כך שאין בקורת עצמית לבלי די. שבוש זה קורה בגיל צעיר מאוד. כבר בגיל שנה וחצי ההורים מעניקים לילדיהם מאכלים תעשייתיים שמשבשים את התפקוד הבסיסי של מערכת העיכול. עקרונית כמו בעלי החיים איש לא ירצה לאכול או לשתות דבר לא טוב. חמור לעולם לא יאכל ביצה אף אם הוא רעב! עז לא תוכל בשר! כלב לא יוכל ירקות!כך גם האדם אמור לחוש מה טוב לו מראש! אך בגלל השיבוש שהזכרנו, לא מסוגל. הוא מתאווה בדברים הרעים והגרועים , לרעתו. ולפעמים תוך ידיעה אך אינו מסוגל להתגבר על ההרגל. כמו עישון וסמים ושכרות!

ובכן! בפורים יש הזדמנות לתת דו"ח עצמי, לבדוק עצמו לשם תיקון.

מהי הדרך?

א.      מודעות לצורך תיקון. אל תומר: מחר , אני יכול לעשותו מחר! כי הדרך ארוכה. ואם לא תתחיל היום לא יהיה מחר בתיקון. עליך לדעת שהשיבוש אינו רק במערכת העיכול. אלא ממערכת העיכול הוא מועבר לכל המערכות הניזונות ממערכת העיכול- החל ממערכת העצבים וכלה במערכת העצמות.. יסודות אלה נספגים למערכות התפקוד ואי אפשר להסירם בקלות כשרוצים. מוכרים המטופלים הסובלים ממחלות כרוניות למיניהם כאשר החליטו כבר להתפטר מהם. מה ! לדעתם אחרי ספיגה של 20-30-40 שנה אפשר להסיר את הפגע בקלות? יש כאן דרך ארוכה שבה נספגים היסודות הטובים או הרעים. על כך יש לתת דין וחשבון מדי יום. כאשר אני סובלת מהשמנת יתר, או מברונכיט תמידי, או גדול, או שפעת לעיתים קרובות וכו', מובן הוא שיש חומרים מצטברים  במשך תקופה ארוכה יחסית, ואין בקלות להסירם ולהחליפם.

ב.       יש להכיר את עצמך. מה הן יכולותיך ומה הן חולשותיך כדי לשמור על עצמך בכל עת ובכל יום.

אחרי אבחון מדוקדק של מצבך, אתה עובר לעשייה חיובית מדי יום. הדאגה אינה חד פעמית אלא מתחדשת ככל יום. בזכותך יאמר שמתפתחת תאוות בריאות, לדאוג בכל רגע מה לטובתך ומה לא.

ג.        בתקופות מסוימות תבחין שאתה משתנה. אתה עובר מילדות לנערות- לבגרות-לבשלות וכו' בכל מצב כזה הצרכים משתנים- הצרכים הגופניים והרוחניים. בכל מצב שאתה מבחין שנוי יש לבדוק מחדש מה מתאים ומה לא. לפי שיטה הזו, אתה מתייחס לשנויים הגופניים. כי הגוף מדבר. ככל שאתה מבין מוקדם יותר את שפתו ומסרו כך תגובות הגוף קטנות יותר וקל לטפל בהם. אך אם אינך יודע להתייחס למסרים המועברים קבוע בגוף, מסרים אלה הולכים ומחריפים עד שכבר קשה להשיבם הביתה.

ד.       בדרך המוצעת אין הרגל. יש הקשבה לצרכים של הגוף- נפש, יש עבודה מתמדת כדי לשמור על האיזון. הקשבה בשפת הגוף אינה קלה. שפת הגוף מתבטאת בתנועות, תחושות, תופעות של פצעונים בעור, או שנוי צבע ורקמה בעור במקומות מסוימים, רגישויות משתנות לסביבה של הבחנת יתר או לקוי בצלילים, מראות, תחושות כמו צמרור, קור, נמלים, תחושות תרדמה , שנוי בהליכה או יציבה וכו'

צריך לפעמים מעט ידע לפענח את שפת הגוף וכדאי ללמוד למה לייחס, צלילים או מראות עיניים, צמרמורת או גוונים העור, או פצעונים?

ידע כזה חיוני יותר ממתמטיקה.

ה.      האיזון הרגשי וגשמי המייגע, הוא תוצאה של עבודה רבה מדי יום.

אמירות כגון "אין לי זמן", הן אמירות טפלות כי מה יקר יותר מעצמנו? שאר הדברים אחרים יכולים למלא את החסר אך בעצמנו רק אנחנו יכולים לטפל! ואם לא יודעים לטפל בעיקר כל החיים הופכים לטפל- ז.א רפוי בעיסוק. אם איש לא מסוגל לטפל בעצמו איך הוא יכול לתאר לעצמו שיכול לטפל באחרים? לכאורה זה קל יותר לטפל באחרים אך זה טפל, כי זו רק ביקורת. ביקורת בונה צריכה להתלוות בדוגמה אישית.

ו.        בסופו של דבר משיגים שליטה עצמית המביאה לשמחה אינסופית, כי אינה תלויה בדבר

ספוק גדול לעבוד את ה' בשמחה. בשמחה אמיתית ולא בשמחה של חצי נחמה.

 

בשמחה

ארנה  

ספורי הצלחות בעבודה הטיפולית עם לקוחות

בס"ד

פרקינסון

הגיע אלי איש בשנות הששים שלו, לבוש היטב ומטופל. מתלונן על פרקינסון- הוא רועד כולו. בדקתי- מצאתי איש חזק, בעל אישיות ללא פגם. שאלתי אותו על מעשיו. ספר לי שהיה מנהל בית ספר, היה רץ קלימטרים, אך הוא מעשן.מיד קפצתי ואמרתי לו זהו! אין לך כלום אם תתפטר מו העישון.
הוא נגמל וחי בשמחה.

מרה

חבר שמשתף פעולה עם בעלי בא אלי בצרה: מציעים לערוך ניתוח מרה אחרי החגים.
ח"וש עניתי לו. התחיל טיפול טבעי לחלוטין- אחרי חודש ימים עשה שוב בדיקות ולא מצאו כבר אבנים במרה אלא רק בוץ שגם נעלם  בהמשך.

נטול שינה

חבר בן 50-60 בא אלי בדאגה קשה: אינו יכול לישון. הוא מאוד עייף, ישן אולי שלוש שעות ולא יכול להמשיך.היתה לו צרה גדולה שבעל הבית לוקח לו את החנות. דאגה גדולה- מה לעשות, שהרי זו פרנסתו
הסברתי לו שדואג ולא ישן בגלל בעיה מדומה. שעתה יש לו עבודה ולא חסר כלום. כשתהיה בעיה נתמודד אתה. למד להתבונן בהווה ולברך על הקיים, עד היום האחרון שפינה את החנות. ואז היה רגוע ביותר והמשיך לשמוח על מה שיש לו.

קשת הרגל

בחורה צעירה הגיעה אלי  כיסבלה מכף רגלה שהתעקמה בעקבות נעליים גבוהות שהייתה מוייבת לנעול בעבודתה. קבלה יחידת דיור בחווה לשם נקוי המערכות ואז מצאה את האומץ לדאוג ליישר את כפות הרגליים.

מחוסרי ילדים

זוג צעיר נשואי כבר ארבע שנים, טרם נולדו לדים. התייעצו אצל הרופאים, אלו לא מצאו פגם, ולא ידעו איך לעזור. הגיעו אלי. דווקא טיפלתי בבחור בתפקוד מערכת הכבד. אחרי שנתיים נולדה תינוקת חמודה.

אשה צעירה חרה לה שאין ילדים. בעקבות בדיקה מצאתי אותה בחולשה עצומה ובירכתי שאין ילדים. התחילה טיפול קודם כל בבעית מערכת החיסון ואחרי כמה חודשים נכנסה להריון ברוך שמו.

סרטן עור

אביה היה מלא בכתמים שחורים- הרופאים המליצו על הקרנות שמא יתפתח לסרטן. האי כבר בגיל 70 +. התחלנו טיפול, הכתמים ירדו, והתחזק.

מרה ולחץ דם

חבר בעל תפקיד חשוב ואחראי, בא אלי לטיפול. הרופאים נתנו לו כדורים נגד לחץ דם וסוכר וכולסטרול. אחרי בדיקה שנוכחתי לדעת מה עוצמת האישיות, אמרתי לו שטויות אתה  בריא. רק תוכל כך וכך. מיד התחיל וזרק את הכדורים.

נפיחות ברכיים

אשתו אמרה לי: אצלי הכל בסדר חוץמן הברכיים. בבדיקה שערכתי מצאתי אותה במצב קשה ביותר. רק בגלל אישיותה החזקה לא היתה מוכנה להרשות לה להיות חולה, אך אינה מרשה לעצמה גם לקבל את הרפוי.

נפיחות רגליים

אשה יוצאת רוסיה הגיעה אלי ברגליים כמו חוויות. בטיפול מייגע הצליחה  לא רק לרדת במשקל אלא למצוא כוחות בריאות שיש לה ולהוריד ממשקל הרגליים שהכביד לה.

דלקת

בס"ד

דלקת זו מלחמה שהגוף עורך כנגד גוף זר שחדר פנימה או כנגד התעוותות גיד שריר או חלק מאבר כל שהו ואז מופיע כגוף זר. הופעת הדלקת מראה על עצמה בגוף. היא חיובית מראה שלגוף יש לו יכולת להאבק נגד זהומים ותופעות שליליות אחרות.

הדלקת מאוד מסוכנת. כיוון שהיא יוצרת אש מלחמה  ויכולה להתפשט לסביבה ולכל נקודה חלשה. אז תופיע הדלקת ללא זהום, כאשר היא הורסת ומזיקה למקומות בריאים.

לכן חשוב לזהות דלקת  עם המקור כדי לטפל בה בזריזות. אחרת היא עלולה להתפשט והסכנות מרובות.

למשל נזלת: זו דלקת בנחיריים של האף. למרות שכיחותה אינה תמימה. ההפך. נזלת לא מטופלת, נבלעת ברוק ופוגעת בכל אבר מזדמן.

שעול מראה על דלקת בראות ומסוכן כי פוגע בנשימה עיקר חיי האדם.

כל כאב בגוף כגון פרקים, גרון, כליות,  במערכת העיכול חלילה מצביע על דלקת מקומית שיכולה להפוך לדלקת רצינית עם תופעות לווי.

הסיבות לדלקת: חדירה חיצונית כמו קוץ. קור מוריד את יכולת התגובה הבריאה של הגוף שמצריכה 36 מעלות לפחות ומופיעה דלקת- אם בגרון, עיניים, גב, מתניים, אף, ראות ועוד.

תוצאות לווי של דלקת כמו נפיחות, חום, אודם וכו' אינם שליליים  אלא מראים על מאמצים בגוף לטפל בדלקת. המשימה שלנו לעודד ולתמוך על מנת שהגוף יצליח במלחמה.

תהיו מודעים שלפנינו מערכת חכמה עצומה שיודעת לטפל בזיהומים באופן מוחלט. לא צריך לפחד אלא לעודד.

נסיונות כמו קרח כדי להוריד את החום או הנפיחות, פוגעים במאמצים של הגוף לנצח במלחמה , כי הם משתקים אותו. עלינו לעזור לגוף לנצח ולא לבטל את מאמציו.

איך מטפלים?

הרעיון של חיסון נגד שפעת, או אנטיביוטיקה הוכיחו עצמם כחסרי תועלת מאחר והם מחלישים את המטופל עוד יותר ואז חולה באופן שכיח יותר.

קודם כל צריך להסיר את מקור הדלקת. אם זה חדירה חיצונית. עדיף להסיר את הקוץ מאשר לטפל בדלקת.  אם זה קור צריך להתחמם ולהיזהר מפריצות רוח, שנויי חום וקור פתאומיים, זיעה מתקררת פתאומית וכו'.

 אם זה שן מזוהמת, עדיף להסיר את השן מאשר לטפל בדלקת. כיוון שאבר מזוהם אומר שאינו יכול להמשיך לתפקד.

למשל קוצב לב מזוהם, יוצר דלקת עסיסית, אין טעם לטפל בדלקת, אלא פשוט לנתח ולהסיר את הקוצב.

אבל פצע מזוהם בגוף עצמו, אינך יכול להסירו ויש לטפל.

יש להפריד בין טיפול בפצע סגור או פתוח. הסכנה בפצע הפתוח גדולה יותר ואויר ומים רעים לו.

אלכוהול ויוד הוכיחו עצמם כאנטי דלקתיים.

יש צמחים המביאים רפואה לעולם ממש. דווקא כאשר משתמשים בהם שלמים, בעליהם וענפיהם ופרחיהם בדרך של חליטה, או תחליב, או tincture, או אחרי רתיחה.

המנגנון של כל חי כולל הצומח בנוי על בסיס של חלוף חומרים. לכן צריך להביא את החומר בצורתו הטבעית ולתת לגוף לעשות את מלאכת הפירוק כו'. רוצים להזדרז ולחסוך את עבודת הפירוק פגענו בגוף באופן אנוש ביותר, כי הסרנו ממנו אחת מתפקדיו הבסיסיים ומזה נובעות אחרכך אינסוף אי הבנות בינינו ובין גופנו בכל מנגנוניו החל ממערכת החיסון ועד מערכת העיכול, העצבים, הנשימה וכו'  

אחד מהדברים החשובים ביותר לבריאות גופנית ורוחנית כאחת הוא מתן כבוד למערכות הגופניות והרוחניות שלנו, הרי הם תוצאה של חכמה עילאית של בורא עולם ,שאנו יודעים רק פסיק ממנה בכל אלפי שנות התפתחות האדם .

מנגנון חלוף החומרים אין לו תחליף .ז.א איסור גמור לתת חומרים כימיים מוכנים לאדם לצורך כלשהו. התוצאה היא הפיכת המערכת לעצלה ואז היא מנצלת את כוחותיה לדברים אסורים, פרוש הדבר מפתחת מחלות קשות: למשל סרטן זו מחלת השפע. האדם מעניק לעצמו הרבה מעבר לצרכיו, וגם מעניק חומרים מוכנים שאינם מתפרקים .כמו שמן מבושל, סוכר לבן, קמח לבן ועוד חומרים לא עלינו.

אדם בריא צריך להיות מסוגל לפתור דלקת- כמו עם בריא צריך להיות מסוגל לנצח במלחמה

המשך יבוא

שמיים וארץ

ב"ה

התחלנו לקרוא ספר בראשית. בהתחלה כתוב : אלוקים ברא את השמיים והארץ. דו-ערכיות ~זה לעומת זה. ביניהם הקב"ה- זו הנמשמה.

אך כעת מדברים על המבנה הבסיסי של העולם המורכב מ"שמיים וארץ". כל העולם כולו הנראה לעינינו , מורכב לפחות משתי יסודות הכרחיים. שמיים והארץ. יסוד המים מתחבר לעפר ויסוד הרוח, ואש מתברים לשמיים.

האדם והעץ בשדה אלה הבריות היחדות המחברים שמיים וארץ. אסור לשכח את הזכות הגדולה שנפלאה עלנו להתעסק עם שמיים וארץ.

כל בריה בעולמנו מורכבת משתי יסודות אלה שהם  ארבע.:רוח, עפר,מים ואש.

 גם אנחנו מורכבים משמיים וארץ. השמיים   מזינים את הנשמה והארץ מזינה את הגוף

אדם ממוצע צריך לדאוג למזונותיו של נשמתו ושל גופו במקביל. 

מזונותיהם של  הגוף הם המלחים של האדמה הנמצאים  בירקות ופרות וגרעינים וכל מה שגדל על האדמה.

 בשורשים והענפים יסודות האדמה בולטים .
נפש  האדם הבאה לידי בטוי בדם, וכן החלק הפנימי הנוזלי של הירק או העץ או הפרי, הוא המזין אותו קשורים לשמיים, התורמים את האור. האור הוא המחייה את הבריה מבחינת חיות ולא מלחים. ללא אור אין חיות בכלל. העלים של הצמחים ניזונים מן האור בתהליך הפוטוזינתזה ויוצרים את הירוק. הירוק הוא החיות. בשפה המדעית קראו לזה ויטמינים.( בלטינית פרוש מחייה). ובכן מקור לויטמינים הוא באור ובצבעים בכלל הנוצרים מן האור ובירוק בפרט.
ובכן האדם צריך במזונותיו לשלב שני יסודות אלו  המובאים אלו מן האדמה ואלו מן האור.
יסודות המלחים שמקורם באדמה חזקים , לא מתכלים ומחזקים. הם עומדים בתנאים קשים ואינם נהרסים בבשול.
לא כן היסודות האתריים שמקורם באור. הם נעלמים מהר אחרי קטפתם, נהרסים בחום ובשמש, בחיתוך וברסוק. לכן יש להנות מהם מיד עם קטיפתם ולשמור אותם בתנאי קרור.,
הם תורמים לקשר שלנו לאל בורא עולם, לצד המוסרי ורוחני שלנו, למצב רוח, לשמחה הפנמית, לכוחות הנפש בכלל.
העולם הזה המובא מן החי הוא מלא חיות= מיקרוקוסמוס חי= חיות קטנות שלא נראים במקרוסקוף שקוראים להם וירוסים וחיידקים, תלוי בנקודת המבט. חיידקים אלה תורמים לבריאות ולשמחה.
במצב של חולי חיידקים אלו תוקפים את הבריה ומערכת ההגנה  החיסונית מופעלת והחולי גובר.
השלוב ביניהם הוא מעשה חכמה
ללא שלוב- שאוכלים מדי הרבה מן החי (ביצים ובשר ודגים) או אוכל תעשייתי נוצרת מערכת חזקה לוקה ברוח חיים, בערכי מוסר, מערכת חיסון חלשה, ללא יכולת להישרדות.
במקרה הפוך- ללא שלוב- אוכלים רק מן הצומח וטרי מתקבלת מערכת עדינה איתנה, רוחנית בכוחות נפש אך לוקה בשרירים ובעצמות
כמובן שיש שלבים בחיים ויש תקופות שצד כזה או היפוכו מתגברים, יש לראות את שילובם בזמן. ולא להיבהל.
יש לשמור על הקשר הזה אל האדמה ואל השמיים כעל שתי מתנות אדירות הבונות אותנו בתבונה רבה.
בשמחה
ארנה

שתיה ורימונים

שתיה בקייץ והרימונים

קיץ העונה הקיפית מלאת פרות!

המילה קיץ קשורה לשורש "קץ", בעל משמעות קשה דווקא. בעונה הזו יש צומות קשים במקום חטאים גדולים שהיו. לומדים שהקיף מסוכן וקורא לנו אתגר.

לפרות הרבה מתנות מהולות בסוכר בהרכבים שונים ומשונים המרווים אותנו כל כך. צריך לזכור שהקיץ זו העונה החמה ולפעמים חם ממש, או מקומות שונים בארץ חם ויבש. ס"הכ בריא חום ויובש מצורפים. אך בחום אנו מאבדים נוזלים ואנו זקוקים להרבה נוזלים. המקור הטוב ביותר הוא מים, ויש להקפיד על מים טובים, פרוש לא קפואים, אלא קרים או פושרים. דבר קפוא עוצר את פעילות המעי, שכמובן מתחדשת מיד כי הגוף  שלנו חם ב-36 מעלות או יותר. כדאי לשים לב שאיכות המים תהיה טובה, ז.א ללא טעם או רח, מים ממעיינות, או מסוננים במסנן בדוק,. אלה מים  מצויינים. אך מים בעיר רגילים ללא סנון, יש לחשוש על פי רב יש להם טעם ורח.

90%-75% אנו עשויים ממים, יש לחדש כמויות אלה כל העת במיוחד תינוקות וזקנים, נשים הרות או מניקות וכו. צריך לשתות בלי הרף. איזון זו מילת מפתח. יותר מדי גם לא טוב. למשל 2 ליטר ליום לאדם שלא מתאמץ במיוחד, ולא נמצא בתנאי מזגן. ליטר ביום לילד עד גיל 10.

לשתיה יש תפקיד מוגדר במערכת העיכול ואין לה תחליף. לכן כדאי לשתות לא בשעות האוכל, וע"י כך עושים הפסקה בין הארוכות ,הפסקה  מאוד חיונית. השתיה בין הארוכות באה לחדש את כמויות המים וגם לשתוף את המערכות משאריות האוכל. כמו שחשוב לנו להדיח כלים ולצחצח שניים כך צריך לשתוף גם את המעי אחרי עבודתו.

הארוכות בעצמן כדאי להיות נוזליות ולהכיל נוזלים. אוכל נוזלי עוזר לעיכול. חלב, מרק, מיצים של ירקות או פרות הם אוכל. זה שונה משתיה באחוז המזונות המכילים. אכילה נוזלית אינה פותרת אותנו משתית מים  בעיתו.

פרות או מצי פרות הם תענוג בקיץ. אך צריך לקחת בחשבון שעיכולם קשה בגלל סוג הסוכר שקשה לעכל. לכן1. צריך לאוכלם בזמן הארוכה ולא סתם בשעות הפנאי או הלחץ.

2. כל פרי, להוציא אבוקדו ופרות של ירקות, מכיל סוכר לכן יש לאוכלו בצירוף פחממות מלאות ולא לבד. למשל: תפוח עם דבר המכיל מזונות.

3. כמות גדולה של סוכר פרות מתחלפת בגוף כאילו אכלנו כמות שמן גדולה שלא ניתנת לעיכול. בעיות של סוכר ושמן מתחלפות. לכן סובלי מרה ולבלב שותפים באכילה  המוציאה אותם מכלל איזון.

כדי להנות מן האכויות  הנהדרות של הפרות יש לאכול מעט

מיץ פרות מעורבב עם חלב או תוספות אחרות זה מזון עשיר שיש להיזהר ממנו, בגלל שהוא עשיר.

תזכרו: אנו זקוקים לאוכל פשוט ומעט. העושר וההרבה גורם למחלות. ילדים שלא אוכלים בריאים יותר מילדים האוכלים הרבה וכל הזמן. ומבוגרים  באותו נוסח.

לכן שתיה פשוטה ואיכותית פותרת מכל בעיות המזון העשיר וכו ויש להרבות בשתיה. 

עת ללדת - מאת ארנה קובוס

ב"עה

חוויה נדושה אצל רב הנשים ונדירה לכל אישה בנפרד.

איך אדם יכול לעלות על הדעת שהוא יכול ליצור אדם? לכן כן. האדם יכול ללדת כמו כל החיות שיש להם יכולת לרבוי עצמי.

האם לבעל חי יש לו יכולת ליצור בעל חי כמותו. כן בהחלט.

לכל הבריאה יש יכולת לרבוי עצמי- דבר פלא. גם הצמחים, אפילו הדומם יש לו מנגנון להתרבות. איזה פלא!

אם נתבונן במים ובאדמה- במנגנון המרבה אותם נמצא יסודות שלא שייכים למים ולאדמה, השותפים לרבוי. למעשה יסודות הבריאה דואגים בעצמם לרבוי של עצמם ויסודות האחרים. לרבוי המים נמצא שותפים את השמש והעננים והקור והרוח עד הגשם. מוצאים תהליך מסובך ליצירת מים חדשים. אין

המים מעורבים ליצירת מים חדשים.

איך האדמה מתרבה? האדמה אינה דואגת ומעורה כלל. אלא תמותת כל הבריות מתכסות באדמה ונוצרות עם הזמן שכבות חדשות של האדמה . תהליך ארוך שלא רואים את סופו. מתרחש תמיד לנצח. בדומם ההתחדשות היא נצחית , תמידית ללא הפסקה.

ברוח ההתדשות היא תמידית ונצחית כמו באדמה ע"י שחרור הרוח מן החי והצומח כל עת.. רעיון המחזור של רוח, מים ,עפר מעמיד אותנו במסגרת חכמה הממחזרת את עצמה ומשמרת את עצמה וגם משחזרת את עצמה. בשלושת היסודות בתהליך השחזור טמון גם תהליך של טהור החומר לפני הווצרותו מחדש.

למשל ע"י אדוי המים מתנקים מפסולת שאינה מתאדה. הגשם הנוצר הוא טהור שהולך ומקבל פסולת ככל שמתקרב לארץ.

הטמנת הפסולת = חומר שהתכלה, הטמנתו באדמה מביא אותו לפרוק חומרים, תוך כדי שחרור מקסימלי של רוח כלשהי שנותרה, והפיכתה למלחים המזינים את האדמה.

הרוח המשתחררת מן החי תוך נשימה ומן הצמחים תוך החלפת החמצן לפחמן וההפך, שרפת הצומח והחי וכליון הבריה משחררת הרוח חתומה מהרבה פסולת של הגוף. ככל שהיא מתרוממת יותר באויר היא משתחררת מן הפסולת אשר מנמיכה בגלל משקלה. ככל שהיא כלואה בגוף היא מופיעה כנפש וברגע השחרור, כליון הגוף משתחררת כרוח. יש רוחות בגבהים שונים.ככל שהיא קרובה לאדמה היא פחות רוחנית, ז.א. היא גשמית. רוחות הצומח שוכנות מאוד נמוך ורוחות החי מתחילות לעלות לפי רמת התפתחותו, רוח החיות הטהורות גבוהה יותר ( גם רגליהם גבוהות יותר) ובין בני האדם יש גבהים שונים ולישראל יש לו אפשרות להגיע לגבהים רמים וביניהם הנביא גבוה ביותר.

ראינו שהתרבות העפר והרוח היא תמדית אך התרבות המים לא כל כך. כל הזמן הנהרות זורמים לים אך אין כל הזמן יורד גשם באותו מקום.

יסוד האש יותר מצומצם בגלל עוצמתו.אינו בשמוש אלא בלעיטים רחוקות- אלה הברקים. בנשמותיהם של האדם יש רק נצוץ אש ולא יותר מזה.

ראינו שהמים פחות שופעים מן הרוח והאדמה והאש כלוא לחלוטין שמא ישמיד את העולם. אש נוצר ע"י חלוף חומרים ויצירת חשמל בשמיים.

האדם להבדיל יוצר אש מתוך סכון גבוה של הסביבה.

ובכן ראינו לסיכום שהיסודות בבריאה מתרבים, תוך טיהור עצמי בתוך תהליך שאין בעצמם מעורים בו

ברמת הצומח נוצר גרעין להפריה ורבוי

וכן נוצר עובר ברמת החי.

אין הצמח או החי טורח כדי לווצרו. תהליך ההפריה בצמח קשור לפרוק החומרים אצל תא האם לניצולם

רק מה שנחוץ ליצירת התא החדש.

החכמה של הטמנת החי בתמצות בלתי רגילה בתוך הזרע והביצית מתעלמת מיסודות לא חיוניים. ומתמצתת את העיקר שבעיקר

במקביל בעולם העוף יש הטלת ביצה אשר כוללת את הדרוש האם לעובר מחוץ לגופה, בתוך ביצה. העוף דוגרת על ביצים ללא דגירה ויצירת האפרוח. אצל הדגים אין דגירה. כאן המנגנון פשוט יותר.

לחיות היונקות יש הריון תוך הגוף של כמה חודשים . שם התא מתפתח ויוצר את העובר שהולך ומתפתח עד הלידה.

אין האם שותפה בכל התהליך בד"כ. יש מקרים של כשלונות, הפלות ועוד המראות על פגם כלשהו אצל האם אשר לא יכלה לשאת את ההריון עד הסוף בצורה נכונה.

במקביל האם אצל האדם מפתחת בהריונה עובר אנושי הנושא מתכונות ההורים ועוד דורות קודמים לא לפי בחירתם בכלל.

הסוד העצום של בחירת התכונות של הדורות הקודמים ליצירת העובר החדש גם בחי, הצומח או האדם סוד אשר קשור למנגנון הפעלת החיבור של הזרע לביצית שלעיננו נראה מקרי לחלוטין, גם הוא שייך למנגנון עצום שקובע בפרטי פרטים את התכונות הגשמיות וברוחניות כאחת של העובר עוד בהווצרות הוולד.

בקצור בעת הלידה אנו עדים למנגנוני בראשית שאין הדמיון קולט את סבוכם וחכמתם. בעת לידה אדם חש בקטנותו כאשר מנגנונים עצומים פועלים בקרבו מצד אחת ורחמים של ה' יתברך הנותן לו לטעום מסודות הבריאה בכלל, וגם מאפשר לו להיות שותף בבריאה חדשה.

אשרי העם היודע לברך.

פנימיות הכשרות

ב"עה

פנימיות הכשרות

באה התורה ללמד:. שאפשר דרך האכילה להתקרב אלוקה- או להתקרב לקדושה איך?
שתי הגדרות מפורשות בקשר לאכילת חיות. בסביבת המים ועל היבשה. בסביבה המימית: סנפיר וקשקשת. בואו נתבונן מה קורה בחיות שאין להם. אלה הרכיכים. נמצא שהדגים בעלי סנפיר וקשקשת שוחים באופן אופקי במים לעומת הרכיכים שמתגלגלים . הבדל זה בקשר שלהם לשמיים והארץ משנה את צורת קבלת הברכה מן השמיים והארץ. מסתבר שלרכיכים אין להם אפשרות לקבל את הברכה ישירות בגלל היציבה. יונקים במים הם חסרי קשקשת והם אסורים לאכילה, למרות שהיציבה שלהם מקבילה לשמיים ולארץ. אך ללא הקשקשת אין גורם מבדיל בינם ובין המים. רעיון ההבדלה בתורה הוא מאוד חשוב ונפגוש אותו הרבה בפרקי הכשרות שלנו. הסביבה המימית מעניקה איפיון יחידני לאוכלוסיה המימית-אפיון ההתרבות. אפיון זה עובר באכילת דגים- התרבות מירבית.-
בעלי חיים  בסביבה היבשתית: : האפיון המוזכר הוא "שוסעת שסע", פרוש הבדלה בין שתי האצבעות ולא יותר. רעיון ההבדלה שוב מלווה אותנו כאן.לחיות טורפות בעלות כמה אצבעות אין רעיון ההבדלה משמעותי.
פרסת כף הרגל משמעותית בקשר ליציבת אותו בעל חי. בעל חי כשר עמוד השדרה שלו מקביל לשמיים והארץ ואפילו הראש. בעל חי התמים ביותר הוא הכבש, שראשו רב הזמן כלפי מטה. הגבול של בעל חי כשר הוא הצבי היפה עם ראש גבוה, אשר אינו כשר להקרבה, אלא רק לאכילה. העז כשמו הוא, נועז יותר וראשו גבוה יותר משל הכבש. ובכן מעמד הראש קובע את ההתייחסות הרוחנית של בעל החי. החמור, למרות טומאתו הוא הקרוב ביותר בין הטמאים, קרוב לכשרים בגלל מעמד הראש.
הצואה שונה בין החיות הכשרות לחמור והסוס. למרות שאוכלים אותו הדבר צואתם שונה, כאשר של העיזים קטנה, וצפופה בצורת גרעינים ואילו של החמורים גלילים רכים. ההבדל הוא בעיכול. לבעלי החיים הכשרים יש מערכת עיכול כה מעובדת ,שהפסולת היא אפסית ומצוקה כי הכל נעבד היטב לטובת בעל חי המקבל את המירבי מן החציר. יוצא שבזכות מערכת העיכול המעובדת היטב בשר הכבש או העז מכיל הרבה יותר מאשר חיה טמאה.
מה הוא מכיל יותר? מבחינה כימית לא מצאו הבדל בין סוס לכבש. נזכור שהרעיון של הכשרות הוא להעביר אפשרות לקדושה דרך האכילה.
יש רק שתי בריות שעומדות זקופות בין שמיים לארץ ומחברות ביניהם. הצמח והאדם. אלה שתי בריות אשר מקבלות ברכה באופן השואב את הברכה ולא מקביל לה. העלים אצל העץ הפונים שמימה והשער אצל האדם הם אשר שואבות את הברכה ישירות . לצמח יש עוד יתרון יחודי בעולם והוא היכולת להפוך את האור למזון ע"י תהליך הphotosynthesis ביוונית= הרכבת האור. לכן אכילת העלים הירוקים של הצמח פרוש אכילת אור מעובד כמזון.
מה הוא האור? הוא הוא התרגום הגשמי של אלוקה= חיות אלוקית. לכן בבריאת העולם הקב"ה נתן לאכילה לכל הבריות את הצמחים.
אחרי נח מותר לאכול בהמות בתנאי ששומרים על הכשרות. ז.א דואגים לאכול מן החיות השומרות היטב בשרירים שלהם את החיות שקלטו מן הצמח. ז.א אדם האוכל מן הבשר הכשר מצליח להתחבר בדרגה שניה לחיות של הצמח. אכילת חיות טרפות לא מביאה אותך לחיות הצמח אלא בדרגה שלישית או רביעית דבר המרחיק אותך מאלוקה.
מבחינה רוחנית העיכול קובע מה מידת ההפנמה של החומר ורוחו גם יחד. לכן עם עיכול מצויין הכבש הוא תמים. אך האלימות מופיעה ככל שהעיכול חלקי ולא שלם. למשל אצל החיות הטורפות, יכולת העיכול של בשרים בעלי חומצה קשה מאוד משפיעה על רוחם- טורפים.
 מעמד הראש הוא משמעותי כאמור לעיל. לכן ג'רפה ספק אם היא יכולה להיות כשרה. אצל החיות הטורפות היציבה שלהם יותר זקופה לשמיים ובוודאי שהראש כך.
בניית כף הרגל משמפיעה על היציבה וההליכה.. בחיות הכשרות בעלות פרסה, החלק הקרני מתפשט ועוטף את החלק התחתון של הרגל. לחיות הטורפות אין פרסה, והחיות יותר עגלגליות, נמוכות מאוד , קרובות לארץ. זה הבדל נוסף בין הטורפות לכשרות שהראשונות הם יותר נמוכות וקרובות לארץ לעומת העז והפרה הקב"ה קבע ארבעה יסודות עולם שדרך האכילה אנו בולעים אותם ונקשרים לקב"ה ולבריאתו בצורה בלתי ניתנת לניתוק.:
יסוד המים: המים עוטפים כל תהליך של לידה.- אנו חייבים לשתות- בלי שתיה אין חיים רוח: אנו חייבים לנשום לחיים. הרוח קובעת את הרוחניות של האדם.
עפר: מסמל את המוות- הצמחים הגדלים מן האדמה מעבדים את העפר בשורשיהם.
אש: זו הנשמה הבוערת בתוכנו. טיב היסודות הללו קובע את הקשר שלנו אלוקה.
האדם המודרני השיג שבירת השרשרת. אויר מזוהם, מים לא טהורים, מזון תעשייתי- מביאים את האדם לידי מחלות קשות יש לשוב לפשטות.

מחלת השפע או מחלת הסרטן

ב"עה

מחפשים ותמהים למה  ואיך מתפתחת מחלת סרטן

התשובה היא אחת וברורה. דווקא אחרי מלחמות עולם הצבורים נכנסו לבהלת האוכל. אולי בגלל המצוקה שהיתה במלחמה, אולי בגלל הרכושנות ואנוכיות.

בדרך המדע למדו על מרכיבי התזונה והתייחסו לאנשים כאילו הם מכונות שצריך לפתם עוד עוד ועוד........ כדי שיהו בריאים. זו תרבות של שפע, שלא חסר דבר, של הפקרות  בקב"ה שהאדם כביכול הצליח ליצור תחליפים לכל דבר: יש מזוג במקום אויר בבית, יש שתיה תעשייתית במקום מים טריים, יש אוכל תעשייתי או אפילו תוספי מזון שנותנים לך את כל הנצרך.

טרם האדם יצר את האש= הנפש החיה, אך הוא משתדל להשפיע בבחירת צורת הדור הבא.

ובכן יש כאן תרבות של מחליפים הטבעי באנושי-תעשייתי. האדם שמח כי הוא שולט בעולם עוד יותר.

רק שהתפתחו שתי  מחלות  חדשות. א) הסרטן זו סטיה התפתחותית של תאי הגוף שגדלים מעל הרגיל ומפריעים ומפסיקים את התפקוד הרגיל.

ב) המחלה השניה היא מחלה אוטואימונית ((autoimmune

                          במקרה הזה הגוף משתגע ומאבד את איזונו  ופוגע והורס את עצמו. נכנס למעגל סגור שאין לצאת ממנו וכל הטבה  מנוצלת להגברת המחלה.

שתי מחלות אלו הן מחלות התרבות של השפע, בהן ניתן לאדם כל כך הרבה שאין הוא יכול לשאת.  במחלה א' התאים מאבדים את איזונם וגדלים בגלל העודפים. במחלה השניה מצפון האדם משתגע ואינו יודע  מצפונו- הוא סובל כי לא שמח במעשיו ואז  הוא משתמש    בכוחותיו כדי לתקוף את עצמו במקום להטיב.

בשתי מחלות אלו כדי לצאת מהם צריך לשנות תפיסת עולם: ללמוד שהשפע מאיים על האדם. הברכה נמצאת בחוסר.

כמו שרבי נחמן כותב בזכות החוסר האדם פועל ואחרת הוא נפגע.

לכן:

1. האדם צריך לאכול מעט- כל הסעודות הארוכות של שבת או שמחות למיניהן הורגות את האדם.
2.  האדם צריך לאכול אוכל פשוט. אפילו אותו אוכל כל הזמן. כי החסרון יוצר דחף פנימי למלא את החסר. הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית- גופנית.
3.  האדם צריך לאכול מתוך שמחה. כיוון שכל מערכת העיכול אינה מתפקדת  בעצבות ברגע שהאדם ישמור על שלושת הכללים הללו יקרה נס. ז.א לאכול מעט, אוכל פשוט ובשמחה יתחיל הגוף שלו  ונשמתו לפעול כדי לתקן את המעוות.

צריך להבין שאיננו מכונות אלא יצורים שחכמה אדירה טמונה בהם. אם נשתיק את היצור הזה בדברים חדשים הממלאים את צרכי היצור הזה הוא מת. כך גם שאר בעלי החיים. אם דואגים להם עד  שלא יצטרכו לעשות דבר לבד יחלו וימותו.

אותו דבר האדם. אם המדע והטכנולוגיה ימלאו את חסרונותיו במידה שהוא יהפך לעצלן יחלה וימות.

הדרך היחידה לבריאות אינה להתמלא מכל טוב אלא להיות חסר מעט, או חסר כל.

לבריאות ארנה

אכילה מכפרת

ב"עה

איזה פלא גדול!

עיקר עבודת הכוהנים בבית המקדש היתה באכילת הקרבנות! היו יכולים לשרוף את הקרבנות בתנור או להעלות אותם באש כמו קרבן תמיד- מתנה לה' מובן! למה הקרבן האישי לחטא כלשהו או תודה או אשם צריך הכהן לאכול? הרי אם איש חטא או אשם או מביא תודה אלה תחושות רוחניות של מצב רוח כזה או אחר.  יותר מתקבל אל הדעת על מצב רוחני מתאים תשובה.  כמו בתקופה שלנו! המענה לכל בעיה היא חזרה בתשובה. אך למה בתורה   התיקון למצב רוחני הוא באכילת הקרבן ע"י כהן? לצערנו ההשפעה הנוצרית אצלנו כה גדולה שאין לנו מושג מה כוחו של החומר. החומר כמו אצל הנוצרים הוא בזוי.

אך בואו נתבונן בעבודה בבית המקדש! אין מילים יש מעשים!

1. מדליקים את המנורה עם כל העשיה מסביב. אין דרשות על אור ומשמעותו. המעשה הוא החשוב- בבגדי שרת ובהלכות מוגדרות המעשה מתבצע בטכסיות משמעותית.
2. קרבן הקטורת. אין דרשות על משמעות הרחות הללו של צמחים הנשרפים ומשמעות צירופם.יש מעשה חשוב בכלי זהב ומזבח זהב ואפילו מביאים את הקטורת עד לקודש קודשים.
3. לחם הפנים יושב בקודש ומתחדש ונאכל ע"י הכוהנים. ללחם צורה קבועה מראש, שולחן זהב. כל זה עבודת קודש
4. הקרבת קרבנות צבור ויחיד על המזבח מנחושת. הכוללת את כל העשיה המבורכת סביב.

כל העשיה נעשת ע"י הכוהנים עצמם ולא עוזריהם. העבודה היא גשמית, גופנית.
הטענה היא שהמעשה משמעותי בגופו ולא בדיאבד. מסתבר שהמעשה הוא רפוי לנפש. מעמד הצווארון הלבן בתקופתנו סובל קשות מחוסר ההשקעה הגשמית, גופנית. הסבל מתבטא במחלות באופן גופני ממש וגם מבחינה רוחנית- רגשית. אנשים שסובלים מדכאון זו תופעה שכיחה של מעמד השפע.

נחזור לאכילה.

גם בתקופתנו המנוכרת, עדיין מלווים את השבת בשלוש-ארבע סעודות.

להבדיל האכילה במקדש אינה באה לשם שובע, העברת הבעלות קודמת לאכילה. האיש הפרטי נותן את הקרבן לכהן במתנה לשם כפרה על מעשיו, הוא מעביר לקרבן את מצבו הרוחני דרך כפות ידיו במגע על החי. למעשה אותו איש ישראל נפרד מבעל חי הנושא את חטאתו.

יש לציין כאן שבעלי חיים הם הרבה יותר פגיעים מאתנו והמבנה שלהם הרבה יותר פשוט מאתנו בגלל מחסור הדעת.

מבנה האדם גם פשוט. אך בגלל הדעת ,הרוכבת על האישיות היא משתלטת על הגשמי במידה כזו שלפעמים אי אפשר להכיר בגשמי. זה לא יכול לקרות אצל בעלי חיים למרות שגם להם יש אישיות נבדלת לכל אחד ואחד.

לכן בעל חי יכול לשאת את חטאו של האדם או את עולמו הרוחני ללא התנגדות

לכן העולם החי סביב לאדם מאוד משמעותי לאדם, כי הוא משלים את עולמו בבריאה ממש.

להבדיל: השמוש באמצעים טכנולוגיים היום שמשלימים את האדם בחיי יום יום מרחיקים אותו מבורא עולם, כי כבר נמצא עוד פחות במגע עם עולם הבריאה האלוקית.

כבר נאמר שהכהן אינו אוכל למען שבע רעבונו. אכילת הכהן היא ממש מעל הטבע, כי אינו אוכל על פי רעבונו ותאבונו. אלא הוא אוכל כי הוא מצווה. הכהן אוכל בקודש את הקודש. פרוש שבזמן האכילה לכהן יש כוונות- מחשבות המפנימות את פגם הרוחני של האיש הישראלי ומתכוון שע"י פרוק החומרים שבמערכת העיכול שלו הוא מביא לפרוק החטא ביסודו של האדם וכפרתו בעולם עליון.

רק הכהן יכול לעשות זאת כי הוא המקשר שמיים וארץ, הוא מקבל ברכת ה' והוא עובד במקדש כדי לברך את ה'.

זאת חכמתה של התורה  שהעמידה מקדש וכוהנים כדי לכפר על בני ישראל.

מזה מבינים מה משמעותה של האכילה אצל בני יאדם שיכולים דרכה:

1. לקבל את הכוונות הרוחניות שבבישול או בגידול- אם זה קודש, או תאווה, או בריאות
2.  לשלוט בעולם הרוחני המשתחרר בזמן האכילה אחרי פרוק החומרים. לכל צמח או בעל חי יש עולם רוחני מבורך שאפשר להתעשר ממנו בעת האכילה.  וכאן יש בחירה לאדם, באיזה עולם רוחני רוצה להשתייך. פשיטה שאם אוכלים בשר בקר מרגישים אחרת מאשר באכילת חסה.  וכן הלה
   
3. כל זה כמובן קשור לכשרות. כי אחרת למה אסור לאכול דם? אלא נאמר בפרוש שהדם הוא הנפש. אכילת הנפש אסורה לאדם למרות שאוכל בשר. לעומת חיה טורפת. זה שומר על בני ישראל  מלחיות כחיה טורפת.
4. מתוך זה מבינים שהאכילה של האדם קובעת את רוחו. אם אכילת שרצים, דברי חלב,אם בשר בקר או דגים,ואם אוכל תעשייתי מנוכר  מן הטבע= המכיל רמזים בלבד מעולם הטבע.

לכן יש לברך לפני ואחרי, יש לומר דברי תורה בשולחן או להתכוון למטרות קודש ע"י אכילה זו.    

אבחון מוקדם של תינוקות

ב"ה

טווח הגילאים שבו אנו יכולים לחנך את ילדינו, חינוך גשמי ורוחני באופן שמאפשר להשפיע עליהם ומצדם אין התנגדות לקבלה מאתנו, הוא מן ההיריון עד גיל 3 לכל היותר 5. לאחר מכן אישיותם מתעצבת וההשפעה יותר קשה.

המצב הרווח היום הוא שבעיות מזמינות את ההורים לפתור אותם. הילדים חולים, סובלים ואז ההורים הולכים לרופא למצוא עצה או פתרון לבעיה.

שיטה זו היא שיטה של כיבוי שריפות

מחנך אמיתי קובע לעצמו כיצד להתמודד עם בעיות ועם יצר הרע מראש. קודם דואגים להכיר את הצדדים החיוביים והשליליים בילד ו/אז יש לטפח את החיובי ולדאוג שהצד השלילי לא יבוא לידי ביטוי. לדוגמא: ילד שמפריע ורוצים שהוא יהיה בשקט לעיתים נותנים לו סוכרייה, מבלי לדאוג למה זה גורם מאוחר יותר. כי זה מחליש את יכולת ההתגוננות שלו וכן מפתח אצלו את היצר הרע. כוון שהעולם הגשמי צועד בד בבד עם העולם הרוחני- מוסרי. הילד לומד שהוא יכול להשיג דברים לפי התנהגות מסוימת.

במקום לדאוג לצד החיובי, בגלל העומס ו"הלחץ" בו אנו מצויים בחיי היום יום אנו מפתחים שיטות כיצד לא להתמודד ובכך מזיקים לילד.

יש שיטה אחרת שמקדימה רפואה למכה, שיטה זו נקראת "השיטה ההוליסטית"

עם היוולדו של התינוק ישנן מפות ברורות שניתן לקרוא כדי לאבחן. לפי איך שאדם נראה קל מאוד לראות איך הוא מרגיש אם רק יודעים "לקרוא" אותו.

צבע העיניים מראה מפה של האברים הפנימיים והקשר ביניהם, כפות הידיים והרגליים מראות את אישיות האדם תאוותיו ויכולותיו. כמו כן, מסתכלים על הראש, צורת האוזניים, הלשון וכו'.

אחרי אבחון ניתן להכיר את היתרונות והחסרונות עוד לפני שבאו לידי ביטוי, ולנצל אותם כראוי. יש קשר רוחני בין אנשים, אפשר לנצל את הכוח הזה בצורה חיובית, לחשוב על ילדנו מחשבות טובות, להעביר להם תחושות של אהבה, ביטחון, קרבה ושמחה. דברים אלה ישפיעו עליהם לטובה.

התזונה היא חשובה. מומלץ לאכול רק את מה שאובחן כמתאים

מצב רוח מסוים גורם ל"סתימות" אנרגטיות באבר זה או אחר, על ידי לחיצות אפשר לשחרר את הסתימות האנרגטיות.

וכך בעזרת כל הכלים והתובנות האלו תינוק עם בעיות דיסלקטיות קשות גדל ככל ילד אחר!

תינוק עם חולשות במערכת ההורמונלית, התגבר עליהן עוד לפני שהציקו לו.

תינוק עם בעיות מרה קשות, ניצול מכאבי ראש ותופעות אחרות לפני שהוא סבל.

תינוק עצלן גדל כילד זריז.

הורים חביבים אל תזדקקו לבעיות כדי להכיר את ילדיכם!

ארנה קובוס
רפואה טבעית