ב"עה
כימיה והיעוץ
התזונתי
הישג גדול
למדע! יכולת הפירוק של העולם למרכיביו! 101 יסודות כימיים שמרכיבים את העולם החי,
מידע עצום.
ידע במרכיביו
של המזון עוד חומר עצום! מרכיביו של החלבונים, והויטמינים, הפחממות והמחצבים! עוד
נודע לצבור מה תועלתו של כל דבר, ובמה
לוקים במחסורו! יש להתפאר מחכמתו יתברך שחלק לאדם.
אך מה העוול
בשמוש שנעשה במידע הזה. המסקנה הייתה קלה: אם יודעים ממה מרכיבים ולמה זה מועיל
אפשר להשתמש בידע הזה למעשה. אכן הכינו
טבלאות של החומרים והמזונות המתאימים לאדם לפי סיווגים של גיל, מין, גובה ומשקל.
עשו אותו דבר לבעלי החיים שמגדלים לבשר או ביצים. מה התוצאות אחרי 50 שנות נסיון
בעולם? האם זה עזר להפחית מחלות מבעלי החיים שמגדלים, מן האנשים הרתומים לבדיקות
הרפואיות וליעוץ הולם ולאשפוזים מזדמנים?
האם הכימיקלים
עזרו לתבואה להביא בריאות לאנושות? נכון שהפרי הפך להיות גדול יותר צבעוני יותר,
האם זה גם טעים יותר?
החוקרים הכינו
טבלאות. סווגו את הבריאה לפי ראות עיניהם וחושיהם. משקל וצבע, זה מה שרואים זה מה
שיש. מדוע החוקרים הללו עבדו כל כך קשה? מתוך אהבה ,להטיב האנושות? לא בדיוק!
חוקרים אלו קבלו תקציבי עתק מחברות פרטיות
המכינות ומפיצות חומרים כמו
תרופות, תכשירים שונים המספקים ויטמינים ומחצבים ועוד. התפתח תחום תעשיה חדש: פרסום. הכל מותר- צריך לדעת איך
למכור. אין שקר. יש חצי אמת, זה גם חלק מן האמת. לא יאומן. מאמנים אנשים לדעת
למכור=לשכנע השקר בנעימות. הפרסום הפך
לשטיפת מח, אלים כובש את הצבור ללא שום בקורת. המחקרים מתחלפים, סותרים זה את זה,
הצבור לא חש בזאת. הכל בסדר בשם "מדע"
המענה לתשובות
ששאלנו הוא שלילי
בעלי החיים
שמגדלים על פי טבלאות מדויקות ומצרכי מזונות מדויקים מגלים מחלות קשות.
נעמיד את ענין
במקומו. האם האדם רצה להטיב לבעל החי ומתוך כך מספק לו מזונות וכו, או שמא האדם דואג איך לנצל את הבעל החי לטובתו,
לרווח כספי. הספור נגמר פה. האדם רוצה לנצל את בעל החי לטובת רווח כלכלי. התוצאה
בעל החי ניזוק קשה
במקביל האדם רוצה להרוויח בעולם הזה, על חשבון אנשים
אחרים תוך כדי שכנוע לרכוש את מוצריו . בזכות התחרות בין החברות דואגים לשפר ולהפחית את מידת השקר
ובכן מדוע
המדע לא הצליח לשפר את חיי האדם למרות שרכש כזה ידע. התשובה היא פשוטה תרבות המערב
מעוניינת להרויח ולא לסייע.
מדוע אותם
המרכיבים של המזונות לא מצליחים להטיב אם באמת אלה המרכיבים? אפשר לומר שהמחקר לא
נכון. אם לא עובד אז לא נכון. או אפשר לומר – יש מרכיב נוסף עיקרי שלא לקחו אותו
בחשבון, אם בבעלי חיים ואם באנשים. מציאות החי, החיות משנה החומרים מקצה לקצה.
כאשר התרנגולת קלואה, כדי להשמין ולהישחט התרנגולת משתגעת.
במקביל
לאנשים. כאשר האנשים חיים בעולם של מרמה ללא ערכים גם האוכל הטוב הופך לרעל
יותר מזה.
העיקר בבריות ה' בכל הדרגות הוא חילוף חומרים. ברגע שמספקים חומרים מוכנים,
משביתים את המנגנון החשוב של הגוף והדבר
גורם מהר מאוד למחלות..
במקביל התזונה
האנושית וגם של בעלי חיים צריכה להיות טבעית. לא מוכנה ע"י האדם אלא מגיעה
תוך יגיעה אישית.
העיקר לכבד את
המנגנונים הגשמיים ורוחניים של הבריות ולא לאנוס אותם . "ואהבת לרעך
כמוך"
אנחנו כאנשי
תורה צריכים לבקר את התרבות במערבית המגיעה אלינו. רק אחד אוהב אותנו ודואג.ואין
מיותר בבריאה ואין אנו משיגים מחכמתו אלא מעט מאוד. יש לסמוך בו ולא בחוקרים.
בעזרת ה' נעשה
ונילך בדרכו
פרק ב
הדרך הטבעית
יש נפש כלואה בגוף ,בכל גוף אפילו לדומם.
לדוגמא: יש מים מטהרים, אפילו מלוכלכים, ויש מטמאים. טיהור וטומאה , אלה תכונות
רוחניות. אלה תכונות נפש שיש במים אפילו אם אתה
לא יודע.
בכל הצמחים יש נפש.
אותו צד רוחני בצמחים יש להנות ממנו. אך זה מסתכן בקלות. חיתוך דק או בשול מעלים
את הצד הרוחני שבצמח. האכילת בעלי חיים בגרגרים שלמים מאוחסנים בתנאים יבשים ,שומרת
על תכונותיהם כולל החיות שבהם.
בחמשת
המרכיבים במזונות- חלבונים, פחממות, שומנים, מחצבים, ויטמינים- יש מרכיב נוסף חשוב
מכולם- החיות. נקרא לזה נפש.
ללא חיות כל המרכיבים הופכים לסתמיים ובעל החי נשאר מורעב מחוסר חיות. מציאות
הויטמינים היא קרובה מאוד לחיות, אך ברגע שהפכו אותה לגשמית, כבר מוטלת בספק.
הדאגה הראשונה
לגידול בעלי חיים צריכה להיות הספקת תנאי חיות
שבעל החי ירגיש נח. למשל הסרת האדמה לגידול תרנגולות היא משגה חמור. כי הקשר לאדמה של
בעל החי הוא מאוד חשוב. אחד מן האפיונים של בעלי כנפיים הוא ההשתפשפות באדמה
וההרבצה עליה. האדמה מעניקה בטחון והחשוב ביותר היא אחת השלשלאות החשובות ביותר לקשר
של כל הבריות לקב"ה. ללא אדמה בעל החי מתנכר
ולא מוצא את מקומו. 4 יסודות העולם הן 4 שלשלאות המחברות
את הבריאה לקב"ה. בהעדרם הבריה מתנכרת ונטרפת
דעתה. למשל החזקת בעלי חיים כלואים בגן
חיות או בחוות פרטיות שדואגים לנוחיותם של בעלי החיים לא מזיקה להם והם מצליחים
להתרבות טוב. התנאי ההכרחי לגידול בעלי חיים הוא הקשר הטוב עם האדמה, האויר- אורור
טוב, מים לשתיה, כל מים.
מים לבעלי
חיים יכולים להיות מלוכלכים. הדבר מחסן את בעלי החיים. ההיגיינה המערבית אינה טובה
לבעלי חיים. לבעל חי מאוד חשוב לו הקשר עם
כל הסביבה החיה מסבבו. כך הוא מתעצם ומתחסן.
שמירת המקום ללא לכלוך מנכר את בעל החי, כי זו המסגרת הטבעית בשבילו בין
הלכלוך של עצמו והאדמה.
במקביל אנשים
המתגוררים בבנינים רבי קומות עלולים לסבול מהעדר האדמה. אנשים החיים על בסיס מזגן
עלולים לסבול מחוסר אויר.
מצב הרוח אצל האדם וגם אצל בעלי חיים משנה
את התפקוד של מערכת ההפרשות ההורמונליות, והפרשות
במערכת העיכול ועוד. ז.א בעל חי
עצבני, או עצוב כל אכילתו מובאת לרעתו. כי מערכת העצבים המופעלת במצב הרוח שלו,
קובעת את תפקוד המערכת האוטונומית.
דרך הגב
בפרסום המודרני יוצרים מצב של נעימות כדי למכור.
הרעיון הוא גדול לגבי כל דבר. חינוך: ככל שהמתחנך יהיה שמח ומזדהה עם מורו או
הוריו כך יקבל מהם. תזונה: ככל שאוכלים בשמחה כך זה נעכל טוב יותר.
דבר אחר חשוב
מאוד לשמירה אצל בעלי חיים, הוא הקשר עם האם.
אפרוח הגדל באופן מלאכותי, עם חום מלאכותי לעולם לא יזכה לבטחון לעומת אפרוח הגדל
תחת כנפיה של אמו. בדומה דגירת ביצים מלאכותית אינה שווה לדגירה טבעית.
במקביל הסרת
העולם הטבעי לאדם וצמיחתו בעולם עירוני, סנתטי,היגייני, הופך אותו לאסתניס, הסובל
מהרבה דברים, בלתי מחוסן, אדם קר וטפל.
האפשרות לחיות בטבע עם לימוד תורה מביאה גאולה לעולם, יוצרת אדם
מסוג אחר כמו חכמינו.
הבט נוסף
לתפקוד הבריא של הבריות בעולם הוא היגיעה.
העבודה והיגיעה, הזיעה והתשישות מן העבודה
נותנים למחזור חילוף החומרים לעבוד יפה. יוצא שהיגיעה היא כורך המציאות לתפקוד
מינימלי נכון . בלעדיה מתחילות תופעות של הזדקנות, תת- הפרשות הורמונליות, תת-
הפרשות במערכת העיכול, חוסר שינה המביא לתשישות שלילית ועוד.
יוצא שהכרח
העבודה הוא כמו צורך במים.
אורך חיים של
עצלנים, של יושבי המשרד, של לומדים בספסלים חייבים למצוא את הזמן לעבודה ממשית
אחרת הם פשוט מתנוונים. לצערנו יש היום צבור גדול שאינו עובד בלי סיבה. אפילו
קמצנים אילו עבדו באדמה לא היו כאלה. ותלמידי חכמים אילו עבדו לימודם היה משופר
בהרבה.
יכולים לבוא
בטענה למה אני צריך לדאוג לנוחיות של העוף
שהרי מיועד לשחיטה? פשוט כי אני אוכל אותו. .כל מה שנעכל כולל את העולם הרוחני
שלו. אומנם עקבות דלות כי כבר בושל, אך
הסבל של אותו עוף מעיק עלי.
גם אם רוצים
לאכול מן החי חייבים לעשות זאת בדרך שהחי לא יסבול בחייו. כבוד לבריות מחייב אותנו
כשומרי גן העדן של העולם הזה.
"יהי
כבוד חברך אהוב עלך כשלך"