יום רביעי, 24 באפריל 2013


תגלה עולם  ומלאו

כשתלמד איך אתה שומר על עצמך

אורך חיים מבוקר

תזונה מתאימה

טיפול במגבלויות מעניק שמחה אינסופית

העסקן והתלמיד, האמא והמניקה

התינוק והזקן

מתחזקים ללא דופי

מנזלת ועד מחלות כרוניות

בעיות כבד, מרה

בעיות לב, עור, כליות

ראות ועצבים ופוריות

פותרים ולא מדכאים

בשמחה

כרוך בשנוי מעט

בחוות בית חגלה

0528699300- ארנה קובוס

יום שישי, 5 באפריל 2013

בריאות ושמחה


 

המפתח להבנת הקשר בין השנים נמצא בחידוש של הרפואה הסינית – והרעיון קיים במקורות שלנו שלאיברים הגשמיים בגופנו יש הבט רוחני. נאמר בפרוש "שמחה בלב", "מוסר כליות". אכן יש מעמד רוחני לאברים שלנו ובריאותם מטיבה לתחושותיהם וההפך.

למשל מקור הרגזן הוא בכבד. אין זה אופי אלא מצריך טיפול בכבד.  התלבטות זו מחלה של כיס המרה ולא אופי. אפשר להשתפר.

אלא בגלל שהאנשים הכירו את עצמם כך, וגם אף אחד לא אמר להם אחרת, התרגלו לחיות עם תכונות שליליות אלה. אדם שיכול לשפר את מהירות קבלת החלטותיו זו מהפכה, אך לא ברור שכל אחד רוצה  בשנוי.

אלא אם סובלים בעבר למידה הנסבלת.

כך יוצא שאנשים דואגים לא להתאשפז, לא לסבול יותר מדי וזאת הגדרת הבריאות שלהם. ז.א המרחק בין האשפוזים  או הבכורים אצל המרפאה קובע את הבריאות.

אך אפשר לדבר על משהו אחר לגמרי.

דואגים לבריאות. פרוש הדבר לשפר את מצב הגשמי של האברים על מנת להרגיש שמח, לקבל שקול דעת בריא, יכולת הבחנה בין הטוב לרע, יכולת עזרה לזולת, לא לעמוד בדם רעך וכו'

צר לי לומר אך האנשים חיים כמו בעלי החיים- הכוונה פועלים לפי היצרים שלהם וזה העיקר. = טעים לי, טוב לי, כיף לי וכו. רמה זו של חיות היא שווה לחייתיות כאשר בעלי החיים ברמה קצת יותר גבוהה כי היצרים שלהם קובעים את תנאי ההישרדות בטבע ואין להם יצר רע. לעומתם האדם כאשר חי על פי היצרים שלו עובד אך ורק על פי יצר הרע. כמובן שגם צורת החשיבה המתוחכמת אצל האדם עובדת  על פי יצר הרע באופן מוחלט.

יוצא שכל תולדות האדם המערבי לפחות הם תולדות יצר הרע שלו. תרבויות אחרות הכרתי מעט אך איני די מומחית.

החל מן המלחמות ועד עולם התיאולוגיה והפילוסופיה, הטכנולוגיה, התפתחות המדע והרפואה כולם עובדים את יצר הרע של האדם, מסרסים את המציאות, מרמים את הצבור, מסלפים את העובדות, מביאים את האנשים לחולי קשה שאין ממנו ישע וזורקים אותם לפח.

לפני הרבה שנים רציתי לפתוח במשפט בינלאומי לרפואה הרגילה על הריגתה של האנשים בדם קר, אך לא מצאתי לי כוחות למבצע כה גדול והסתפקתי בלעשות טוב למי שמחפש את הטוב.

דרך הגב זה לא שייך אישית לבחירה הפרטית. פשוט המערכת היא מושחתת ללא תיקון וללא מודעות. יש רופאים פרטיים שבאמת רוצים לעזור או שופטים טובים שרוצים להביא אמת אך המערכת לא נותנת להם ולהם אין מודעות לאפשרות אחרת. האנשים לא מודעים שאפשר לבחור בטוב, כמו שכתוב ובחרת בטוב ובחרת בחיים. כי הרב מכריע. האדם רואה עצמו כחיה חברתית והולך על פי הרב בלי בקורת. למרות שכתוב:"אל תלך על פי הרב להרע". בכל הרבדים בחברה האנושית, כולל היהודית הרב מכריע אפילו להרע, בלי בקורת. יש כמה יוצאי דופן שבאים להעיר את החברה עם הצלחות מסוימות: הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל, הרב חנן פורת זצ"ל ועוד.

אגע קצת  בצד החיובי של המאמר:

יש ללמוד באופן מפורש- 1) מי אני, מה רגישויותיי מגיל שנה כבר, מה תכונותיי החיוביות ומה השליליות

2) איך אני מטיב לחולשותיי, באמצעים פשוטים כמו אכילה, שתייה, שינה, יציבה ,תנועה, עבודה וכו

3) אילו אמצעים הכין הקב"ה בעולמו המופלא בשבילי כדי לשמור על בריאותי ולעבדו בשמחה.

זה הכל.  זה פשוט ולא מסובך. קל להגיע לזה ואשמח לעזור לכל מי שחפץ בכך.

כוח הרצון שיש לאדם מיוחד ואינו קיים בבריות אחרות. אפשר לנצלו כדי להגיע לבריאות ושמחה בגדול תוך ידיעה פשוטה של עקרונות שמניתי לעיל.

דרך הגב שנוי זה לחיים בריאים אפשר לעשות בכל גיל אפילו  70 או 80, אפילו בהריון מוקדם או מתקדם.

יש לזכור שהדרך לתשובה לה' על פי הרב קוק היא דרך התשובה הגשמית קודם . הרבה לומדים מה שכתוב אך אינם יודעים איך להגיע לכך , אף אין מי מדריך לכיוון.

לפי הסילוף המערבי הכוח והעיקר נמצא בעולם הרוחני והכול נקבע על פי זה. (אפלטון והאידיאות שלו) אך על פי התורה ,ברוך שמו ,הכל נקבע בארץ (המונאדות של לייבניץ או על פי הרמב"ם להבדיל), ותפקידנו הוא לקדש את החול. רק בגלל הגלות הארוכה והארורה האנשים שכחו לעבוד את החול, את האדמה, לשאוב כוחות מאויר וקרקע ארץ הקודש.

 

כאן בסביבונו חברים, יש אוצר בשבילכם . אוצר ממש. תנשקו את האדמה, תלעסו קצת מעלי הצומחים עליה, בר, תטעמו את החול ואת העבודה. תגלו עולם גדוש של שמחה  המביא ספוק לאדם שיודע לברך.

תשכחו לרגע מעולם האסטניסטי המערבי ,הסטרילי, ותגלו את הבריות האינסופיות הממלאים עולם ללא ריסוס, תתחסנו לעולם הטבע תהפכו להיות חלק ממנו והעיקר לברך על גודל הבריאה וחוכמתה.

חוכמתו של האדם המערבי מאוד מצומצמת והפכה את האדם אפילו פחות מערכה של הנמלה.

יש רבותי, יש חיים של שמחה, של אושר על פי התורה לא על פי בית הספר, אין להם שם מה ללמד.

בית הספר הגדול הוא בטבע, שם תגלו כל מה שכתוב בגמרה, כי חכמנו היו אנשי עבודה, לא מנותקים מעולם הטבע ויחד עם העבודה למדו תורה בברכה.   

 

ישועה באה לעולם, חברים, רק תבטחו בה' יתברך כי א) חכמתו גדולה משלנו ב) יש השגחה פרטית לכל מי שבוטח בו, גם מי שלא בוטח בו.  אפשר לבטוח בו על מה שנעלם משכלנו ויותר מזה. ...........אפשר ללמוד עוד......ממנו ישירות רק לבקש צריך...........והוא מוכן ללמד כל מה ששואלים.......אך צריך קצת ללמוד איך לגשת , איך לשאול ואיך לקבל. ושוב ...........זה לא בשמיים זה רף שאפשר להגיע אליו בשמחה.  שוב אשמח לסייע בכל מי שמתעניין. אין כאן סודות. הכל גלוי וחשוף לפנינו, רק לימדו את

האנשים להיות אוורים וחרשים למעשי יה'.

 זה איסור גמור. ממנו צריך להתפטר בגדול ואז............תגלו עולם עצום, שמח, גדול, חכם

כולם לה' יתברך!  הוא בראנו, הוא מלמדנו, הוא שמחתנו!

בשמחה על קצי המזלג

ארנה

  

 

יום ראשון, 24 בפברואר 2013

מציאות התינוק דבר מופלא ביותר

ב"ה
 מציאות התינוק דבר מופלא ביותר

לחודשיים הראשונות לחייו, מציאות התינוק בבית היא פלאית.
הרי הוא הופיע יש מאין כביכול, תהליך הלידה פלא בעצמו, שאפילו האשה בעצמה אין יכולת להפנים ולהבין.
אשה עומדת מול הפלא הגדול בהכנעה גמורה מול גודל ההפתעה, כולה התפעלות  מעצמת העשיה- מעשה בראשית ממש לעיננו.
אילו היינו יישרים, טובים, פשוטים בזמן הפלא הגדול הזה היינו עוסקים בתשובה מיד והיינו משתחווים כפשוטו.
שהרי בזמן הלידה נחשפת  לפנינו יד ה' בפעולה.
אין מה לומר אין מה להבין.
רק האמא אמורה לחוש מעומק ליבה איך לטפל בוולד.
אך האם המתוחכמת שאינה מרשה לעומק ליבה להתגלות נשארת מתוסבכת ואינה יודעת מה לעשות, וזקוקה לעיצות ויועצות והדרכות.
כמו בעל חי שבזמן הלידה האם היולדת יודעת בלי להתבלבל מה לעשות. יש מעט מקרים יוצאי דופן שהאם לא רוצה להניק או  מתנכרת מהולד. הקשר של אם וילדה הוא אחד, קשר זהות גמור, של דם ובשר אחד.
הדברים נאמרים כדי לעודד את הקשר הטבעי לעורר אצל הבנות, ולתת לתחושות לעבד.
לכל אם יש ולד אחר ושונה ומתאים לה. אין מקום לעיצות. האם צריכה לחפש מתוך הפנימיות  את ההתנהגות הטבעית הנובעת ממנה ומיועדת לרגע גדול זה. כל מאמץ שכלתני, לזכור מה עושים או מה אמרו לה, או לחקות מה ראתה, .............כל זה מפריע לטבעיות לזרום.
כל תרבות האנוש עומדת כעת מולה להפריע. כעת היא צריכה להמסר לידי ה' , במושגים אחרים לטבע שיעשה הדבר הנכון. כל התערבות יזומה שלה תפריע.
מצב זה שאדם נתון בידי השכינה  קורה מעט בחיינו, וזה רגע יקר ביותר שיש לייקר
יש להתכונן לרגע מיוחד זה בבטול עצמי למען ההשגחה תיעשה מעליה את הנכון.
לפעמים יש במהלך החיים רגעים שאדם מגיע לאפס. אין הוא יודע מה לעשות. הוא אבוד, או מאופס. רגע זה הוא עולמי. עליו להתמסר לבוראו שידריך אותו גוף ונפש ויראה את ההצלה לפני עיניו ממש.
צריך להתחנך למציאות זו שיש רגעים שמרגישים את התערבות האלוקית ממש בחיינו לשמחתנו. צריך לדעת לקבל זאת לשמוח ולברך.
בשמחה
ארנה

ונהפוך הוא...............


ארנה קובוס-מטפלת ברפואה טבעית-
בית מרפא בבית חגלה על פני יריחו,כתובת דואר עפרה- הר אפרים 18 - 90627
פקס, 02/9409038 ,052/8699300,
, www.jewishjericho.org.il ,ernajericho@gmail.com

 

 

ונהפוך הוא..............

 

הכוונה לעשות ההפוך מן ההרגל. אם כל השנה אתה אוכל ושותה בתבונה בפורים תשתה יין יותר מן הרגיל! אם כל השנה אתה שומר על עצמך בפורים קצת תשתגע! אבל אם כל השנה  אתה פוגע בעצמך מבחינת אכילה ושתייה אולי בפורים תתייצב!

הקריאה היא להשתגע, אבל תמיד קוראים לך לצאת מן המסגרת בזכות השבת, או בזכות היום הולדת, או בזכות  אין סוף הזדמנויות שיש מדי יום! כאילו צריך קריאה כדי לצאת מן הרגיל! הרי זה הרגיל. אנשים משתוללים בזלילה או בשתיית זבל למיניהם (העולים יקר). הקריאה לדאוג לבריאותך אמורה לבוא מאליה מעצמו. אך האנשים שבשו את תחושותיהם עד כדי כך שאין בקורת עצמית לבלי די. שבוש זה קורה בגיל צעיר מאוד. כבר בגיל שנה וחצי ההורים מעניקים לילדיהם מאכלים תעשייתיים שמשבשים את התפקוד הבסיסי של מערכת העיכול. עקרונית כמו בעלי החיים איש לא ירצה לאכול או לשתות דבר לא טוב. חמור לעולם לא יאכל ביצה אף אם הוא רעב! עז לא תוכל בשר! כלב לא יוכל ירקות!כך גם האדם אמור לחוש מה טוב לו מראש! אך בגלל השיבוש שהזכרנו, לא מסוגל. הוא מתאווה בדברים הרעים והגרועים , לרעתו. ולפעמים תוך ידיעה אך אינו מסוגל להתגבר על ההרגל. כמו עישון וסמים ושכרות!

ובכן! בפורים יש הזדמנות לתת דו"ח עצמי, לבדוק עצמו לשם תיקון.

מהי הדרך?

א.      מודעות לצורך תיקון. אל תומר: מחר , אני יכול לעשותו מחר! כי הדרך ארוכה. ואם לא תתחיל היום לא יהיה מחר בתיקון. עליך לדעת שהשיבוש אינו רק במערכת העיכול. אלא ממערכת העיכול הוא מועבר לכל המערכות הניזונות ממערכת העיכול- החל ממערכת העצבים וכלה במערכת העצמות.. יסודות אלה נספגים למערכות התפקוד ואי אפשר להסירם בקלות כשרוצים. מוכרים המטופלים הסובלים ממחלות כרוניות למיניהם כאשר החליטו כבר להתפטר מהם. מה ! לדעתם אחרי ספיגה של 20-30-40 שנה אפשר להסיר את הפגע בקלות? יש כאן דרך ארוכה שבה נספגים היסודות הטובים או הרעים. על כך יש לתת דין וחשבון מדי יום. כאשר אני סובלת מהשמנת יתר, או מברונכיט תמידי, או גדול, או שפעת לעיתים קרובות וכו', מובן הוא שיש חומרים מצטברים  במשך תקופה ארוכה יחסית, ואין בקלות להסירם ולהחליפם.

ב.       יש להכיר את עצמך. מה הן יכולותיך ומה הן חולשותיך כדי לשמור על עצמך בכל עת ובכל יום.

אחרי אבחון מדוקדק של מצבך, אתה עובר לעשייה חיובית מדי יום. הדאגה אינה חד פעמית אלא מתחדשת ככל יום. בזכותך יאמר שמתפתחת תאוות בריאות, לדאוג בכל רגע מה לטובתך ומה לא.

ג.        בתקופות מסוימות תבחין שאתה משתנה. אתה עובר מילדות לנערות- לבגרות-לבשלות וכו' בכל מצב כזה הצרכים משתנים- הצרכים הגופניים והרוחניים. בכל מצב שאתה מבחין שנוי יש לבדוק מחדש מה מתאים ומה לא. לפי שיטה הזו, אתה מתייחס לשנויים הגופניים. כי הגוף מדבר. ככל שאתה מבין מוקדם יותר את שפתו ומסרו כך תגובות הגוף קטנות יותר וקל לטפל בהם. אך אם אינך יודע להתייחס למסרים המועברים קבוע בגוף, מסרים אלה הולכים ומחריפים עד שכבר קשה להשיבם הביתה.

ד.       בדרך המוצעת אין הרגל. יש הקשבה לצרכים של הגוף- נפש, יש עבודה מתמדת כדי לשמור על האיזון. הקשבה בשפת הגוף אינה קלה. שפת הגוף מתבטאת בתנועות, תחושות, תופעות של פצעונים בעור, או שנוי צבע ורקמה בעור במקומות מסוימים, רגישויות משתנות לסביבה של הבחנת יתר או לקוי בצלילים, מראות, תחושות כמו צמרור, קור, נמלים, תחושות תרדמה , שנוי בהליכה או יציבה וכו'

צריך לפעמים מעט ידע לפענח את שפת הגוף וכדאי ללמוד למה לייחס, צלילים או מראות עיניים, צמרמורת או גוונים העור, או פצעונים?

ידע כזה חיוני יותר ממתמטיקה.

ה.      האיזון הרגשי וגשמי המייגע, הוא תוצאה של עבודה רבה מדי יום.

אמירות כגון "אין לי זמן", הן אמירות טפלות כי מה יקר יותר מעצמנו? שאר הדברים אחרים יכולים למלא את החסר אך בעצמנו רק אנחנו יכולים לטפל! ואם לא יודעים לטפל בעיקר כל החיים הופכים לטפל- ז.א רפוי בעיסוק. אם איש לא מסוגל לטפל בעצמו איך הוא יכול לתאר לעצמו שיכול לטפל באחרים? לכאורה זה קל יותר לטפל באחרים אך זה טפל, כי זו רק ביקורת. ביקורת בונה צריכה להתלוות בדוגמה אישית.

ו.        בסופו של דבר משיגים שליטה עצמית המביאה לשמחה אינסופית, כי אינה תלויה בדבר

ספוק גדול לעבוד את ה' בשמחה. בשמחה אמיתית ולא בשמחה של חצי נחמה.

 

בשמחה

ארנה  

יום שלישי, 8 בינואר 2013

ספורי הצלחות בעבודה הטיפולית עם לקוחות

בס"ד

פרקינסון

הגיע אלי איש בשנות הששים שלו, לבוש היטב ומטופל. מתלונן על פרקינסון- הוא רועד כולו. בדקתי- מצאתי איש חזק, בעל אישיות ללא פגם. שאלתי אותו על מעשיו. ספר לי שהיה מנהל בית ספר, היה רץ קלימטרים, אך הוא מעשן.מיד קפצתי ואמרתי לו זהו! אין לך כלום אם תתפטר מו העישון.
הוא נגמל וחי בשמחה.

מרה

חבר שמשתף פעולה עם בעלי בא אלי בצרה: מציעים לערוך ניתוח מרה אחרי החגים.
ח"וש עניתי לו. התחיל טיפול טבעי לחלוטין- אחרי חודש ימים עשה שוב בדיקות ולא מצאו כבר אבנים במרה אלא רק בוץ שגם נעלם  בהמשך.

נטול שינה

חבר בן 50-60 בא אלי בדאגה קשה: אינו יכול לישון. הוא מאוד עייף, ישן אולי שלוש שעות ולא יכול להמשיך.היתה לו צרה גדולה שבעל הבית לוקח לו את החנות. דאגה גדולה- מה לעשות, שהרי זו פרנסתו
הסברתי לו שדואג ולא ישן בגלל בעיה מדומה. שעתה יש לו עבודה ולא חסר כלום. כשתהיה בעיה נתמודד אתה. למד להתבונן בהווה ולברך על הקיים, עד היום האחרון שפינה את החנות. ואז היה רגוע ביותר והמשיך לשמוח על מה שיש לו.

קשת הרגל

בחורה צעירה הגיעה אלי  כיסבלה מכף רגלה שהתעקמה בעקבות נעליים גבוהות שהייתה מוייבת לנעול בעבודתה. קבלה יחידת דיור בחווה לשם נקוי המערכות ואז מצאה את האומץ לדאוג ליישר את כפות הרגליים.

מחוסרי ילדים

זוג צעיר נשואי כבר ארבע שנים, טרם נולדו לדים. התייעצו אצל הרופאים, אלו לא מצאו פגם, ולא ידעו איך לעזור. הגיעו אלי. דווקא טיפלתי בבחור בתפקוד מערכת הכבד. אחרי שנתיים נולדה תינוקת חמודה.

אשה צעירה חרה לה שאין ילדים. בעקבות בדיקה מצאתי אותה בחולשה עצומה ובירכתי שאין ילדים. התחילה טיפול קודם כל בבעית מערכת החיסון ואחרי כמה חודשים נכנסה להריון ברוך שמו.

סרטן עור

אביה היה מלא בכתמים שחורים- הרופאים המליצו על הקרנות שמא יתפתח לסרטן. האי כבר בגיל 70 +. התחלנו טיפול, הכתמים ירדו, והתחזק.

מרה ולחץ דם

חבר בעל תפקיד חשוב ואחראי, בא אלי לטיפול. הרופאים נתנו לו כדורים נגד לחץ דם וסוכר וכולסטרול. אחרי בדיקה שנוכחתי לדעת מה עוצמת האישיות, אמרתי לו שטויות אתה  בריא. רק תוכל כך וכך. מיד התחיל וזרק את הכדורים.

נפיחות ברכיים

אשתו אמרה לי: אצלי הכל בסדר חוץמן הברכיים. בבדיקה שערכתי מצאתי אותה במצב קשה ביותר. רק בגלל אישיותה החזקה לא היתה מוכנה להרשות לה להיות חולה, אך אינה מרשה לעצמה גם לקבל את הרפוי.

נפיחות רגליים

אשה יוצאת רוסיה הגיעה אלי ברגליים כמו חוויות. בטיפול מייגע הצליחה  לא רק לרדת במשקל אלא למצוא כוחות בריאות שיש לה ולהוריד ממשקל הרגליים שהכביד לה.

יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

דלקת


בס"ד

דלקת זו מלחמה שהגוף עורך כנגד גוף זר שחדר פנימה או כנגד התעוותות גיד שריר או חלק מאבר כל שהו ואז מופיע כגוף זר. הופעת הדלקת מראה על עצמה בגוף. היא חיובית מראה שלגוף יש לו יכולת להאבק נגד זהומים ותופעות שליליות אחרות.

הדלקת מאוד מסוכנת. כיוון שהיא יוצרת אש מלחמה  ויכולה להתפשט לסביבה ולכל נקודה חלשה. אז תופיע הדלקת ללא זהום, כאשר היא הורסת ומזיקה למקומות בריאים.

לכן חשוב לזהות דלקת  עם המקור כדי לטפל בה בזריזות. אחרת היא עלולה להתפשט והסכנות מרובות.

למשל נזלת: זו דלקת בנחיריים של האף. למרות שכיחותה אינה תמימה. ההפך. נזלת לא מטופלת, נבלעת ברוק ופוגעת בכל אבר מזדמן.

שעול מראה על דלקת בראות ומסוכן כי פוגע בנשימה עיקר חיי האדם.

כל כאב בגוף כגון פרקים, גרון, כליות,  במערכת העיכול חלילה מצביע על דלקת מקומית שיכולה להפוך לדלקת רצינית עם תופעות לווי.

הסיבות לדלקת: חדירה חיצונית כמו קוץ. קור מוריד את יכולת התגובה הבריאה של הגוף שמצריכה 36 מעלות לפחות ומופיעה דלקת- אם בגרון, עיניים, גב, מתניים, אף, ראות ועוד.

תוצאות לווי של דלקת כמו נפיחות, חום, אודם וכו' אינם שליליים  אלא מראים על מאמצים בגוף לטפל בדלקת. המשימה שלנו לעודד ולתמוך על מנת שהגוף יצליח במלחמה.

תהיו מודעים שלפנינו מערכת חכמה עצומה שיודעת לטפל בזיהומים באופן מוחלט. לא צריך לפחד אלא לעודד.
נסיונות כמו קרח כדי להוריד את החום או הנפיחות, פוגעים במאמצים של הגוף לנצח במלחמה , כי הם משתקים אותו. עלינו לעזור לגוף לנצח ולא לבטל את מאמציו.

איך מטפלים?


הרעיון של חיסון נגד שפעת, או אנטיביוטיקה הוכיחו עצמם כחסרי תועלת מאחר והם מחלישים את המטופל עוד יותר ואז חולה באופן שכיח יותר.

קודם כל צריך להסיר את מקור הדלקת. אם זה חדירה חיצונית. עדיף להסיר את הקוץ מאשר לטפל בדלקת.  אם זה קור צריך להתחמם ולהיזהר מפריצות רוח, שנויי חום וקור פתאומיים, זיעה מתקררת פתאומית וכו'.

 אם זה שן מזוהמת, עדיף להסיר את השן מאשר לטפל בדלקת. כיוון שאבר מזוהם אומר שאינו יכול להמשיך לתפקד.

למשל קוצב לב מזוהם, יוצר דלקת עסיסית, אין טעם לטפל בדלקת, אלא פשוט לנתח ולהסיר את הקוצב.

אבל פצע מזוהם בגוף עצמו, אינך יכול להסירו ויש לטפל.

יש להפריד בין טיפול בפצע סגור או פתוח. הסכנה בפצע הפתוח גדולה יותר ואויר ומים רעים לו.

אלכוהול ויוד הוכיחו עצמם כאנטי דלקתיים.

יש צמחים המביאים רפואה לעולם ממש. דווקא כאשר משתמשים בהם שלמים, בעליהם וענפיהם ופרחיהם בדרך של חליטה, או תחליב, או tincture, או אחרי רתיחה.

המנגנון של כל חי כולל הצומח בנוי על בסיס של חלוף חומרים. לכן צריך להביא את החומר בצורתו הטבעית ולתת לגוף לעשות את מלאכת הפירוק כו'. רוצים להזדרז ולחסוך את עבודת הפירוק פגענו בגוף באופן אנוש ביותר, כי הסרנו ממנו אחת מתפקדיו הבסיסיים ומזה נובעות אחרכך אינסוף אי הבנות בינינו ובין גופנו בכל מנגנוניו החל ממערכת החיסון ועד מערכת העיכול, העצבים, הנשימה וכו'  

אחד מהדברים החשובים ביותר לבריאות גופנית ורוחנית כאחת הוא מתן כבוד למערכות הגופניות והרוחניות שלנו, הרי הם תוצאה של חכמה עילאית של בורא עולם ,שאנו יודעים רק פסיק ממנה בכל אלפי שנות התפתחות האדם .

מנגנון חלוף החומרים אין לו תחליף .ז.א איסור גמור לתת חומרים כימיים מוכנים לאדם לצורך כלשהו. התוצאה היא הפיכת המערכת לעצלה ואז היא מנצלת את כוחותיה לדברים אסורים, פרוש הדבר מפתחת מחלות קשות: למשל סרטן זו מחלת השפע. האדם מעניק לעצמו הרבה מעבר לצרכיו, וגם מעניק חומרים מוכנים שאינם מתפרקים .כמו שמן מבושל, סוכר לבן, קמח לבן ועוד חומרים לא עלינו.

אדם בריא צריך להיות מסוגל לפתור דלקת- כמו עם בריא צריך להיות מסוגל לנצח במלחמה

המשך יבוא

יום חמישי, 18 באוקטובר 2012

שמיים וארץ

ב"ה

התחלנו לקרוא ספר בראשית. בהתחלה כתוב : אלוקים ברא את השמיים והארץ. דו-ערכיות ~זה לעומת זה. ביניהם הקב"ה- זו הנמשמה.
אך כעת מדברים על המבנה הבסיסי של העולם המורכב מ"שמיים וארץ". כל העולם כולו הנראה לעינינו , מורכב לפחות משתי יסודות הכרחיים. שמיים והארץ. יסוד המים מתחבר לעפר ויסוד הרוח, ואש מתברים לשמיים.
האדם והעץ בשדה אלה הבריות היחדות המחברים שמיים וארץ. אסור לשכח את הזכות הגדולה שנפלאה עלנו להתעסק עם שמיים וארץ.
כל בריה בעולמנו מורכבת משתי יסודות אלה שהם  ארבע.:רוח, עפר,מים ואש.
 גם אנחנו מורכבים משמיים וארץ. השמיים   מזינים את הנשמה והארץ מזינה את הגוף
אדם ממוצע צריך לדאוג למזונותיו של נשמתו ושל גופו במקביל. 
מזונותיהם של  הגוף הם המלחים של האדמה הנמצאים  בירקות ופרות וגרעינים וכל מה שגדל על האדמה.
 בשורשים והענפים יסודות האדמה בולטים .
נפש  האדם הבאה לידי בטוי בדם, וכן החלק הפנימי הנוזלי של הירק או העץ או הפרי, הוא המזין אותו קשורים לשמיים, התורמים את האור. האור הוא המחייה את הבריה מבחינת חיות ולא מלחים. ללא אור אין חיות בכלל. העלים של הצמחים ניזונים מן האור בתהליך הפוטוזינתזה ויוצרים את הירוק. הירוק הוא החיות. בשפה המדעית קראו לזה ויטמינים.( בלטינית פרוש מחייה). ובכן מקור לויטמינים הוא באור ובצבעים בכלל הנוצרים מן האור ובירוק בפרט.
ובכן האדם צריך במזונותיו לשלב שני יסודות אלו  המובאים אלו מן האדמה ואלו מן האור.
יסודות המלחים שמקורם באדמה חזקים , לא מתכלים ומחזקים. הם עומדים בתנאים קשים ואינם נהרסים בבשול.
לא כן היסודות האתריים שמקורם באור. הם נעלמים מהר אחרי קטפתם, נהרסים בחום ובשמש, בחיתוך וברסוק. לכן יש להנות מהם מיד עם קטיפתם ולשמור אותם בתנאי קרור.,
הם תורמים לקשר שלנו לאל בורא עולם, לצד המוסרי ורוחני שלנו, למצב רוח, לשמחה הפנמית, לכוחות הנפש בכלל.
העולם הזה המובא מן החי הוא מלא חיות= מיקרוקוסמוס חי= חיות קטנות שלא נראים במקרוסקוף שקוראים להם וירוסים וחיידקים, תלוי בנקודת המבט. חיידקים אלה תורמים לבריאות ולשמחה.
במצב של חולי חיידקים אלו תוקפים את הבריה ומערכת ההגנה  החיסונית מופעלת והחולי גובר.
השלוב ביניהם הוא מעשה חכמה
ללא שלוב- שאוכלים מדי הרבה מן החי (ביצים ובשר ודגים) או אוכל תעשייתי נוצרת מערכת חזקה לוקה ברוח חיים, בערכי מוסר, מערכת חיסון חלשה, ללא יכולת להישרדות.
במקרה הפוך- ללא שלוב- אוכלים רק מן הצומח וטרי מתקבלת מערכת עדינה איתנה, רוחנית בכוחות נפש אך לוקה בשרירים ובעצמות
כמובן שיש שלבים בחיים ויש תקופות שצד כזה או היפוכו מתגברים, יש לראות את שילובם בזמן. ולא להיבהל.
יש לשמור על הקשר הזה אל האדמה ואל השמיים כעל שתי מתנות אדירות הבונות אותנו בתבונה רבה.
בשמחה
ארנה